Printer Friendly
שלח
הרעיון של משה לעודד את בני ישראל להעריך את המתנה שהם עומדים לקבל, ארץ כנען, היה רעיון טוב. מתוך כוונות טובות בחר משה 12 מנהיגים מקרב בני ישראל, אנשים שהיה לו אמון מלא בצדיקותם ובתבונתם, מן הסתם, וציפה שיחזרו עם דיווח נלהב על הארץ המובטחת.
אבל הם חזרו עם דו"ח שקול וקר רוח על הארץ ועל ויושביה. כמו הנאום של אובמה, החלקים השליליים בדיווח שלהם האפילו על הדברים החיוביים שהם אמרו. בסופו של דבר, הם חיזקו את הדו"ח שלהם במטרות אישיות, בתחזיות קודרות ובהכרזות דמגוגיות. משה לא הצליח לשכנע את העם לדחות את הדו"ח השלילי הזה. אווירה של דיכאון קשה השתלטה על בני ישראל. בשביל הדור הזה הצעדה הגדולה לארץ המובטחת הסתיימה. לדור המדבר תמיד היתה נטיית לב לחזור למצרים ולעבדות ולא לבנות חברה בארץ חדשה ולהקים מדינה עצמאית. העבר הלא נעים אך המוכר משך אותם בחוזקה. הוא לא דרש מהם אומץ לב או עוז רוח.
העתיד הבלתי ידוע, לעומת זאת, ולא משנה כמה אפשרויות טמונות בו, הוא תמיד דבר מבהיל. הגישה הזאת קיימת תמיד, בכל דור, יהודי ולא יהודי, ובוודאי איננה מוגבלת רק לבני ישראל במדבר סיני. העתיד הבלתי ידוע תמיד מערער את החכמה ופוגע בשיקול הדעת של ההווה. ההבטחות של משה שהקב"ה יסייע לבני ישראל נפלו על אוזניים ערלות.
נשאלת השאלה מדוע משה, שהצליח לשכנע את בני ישראל לצאת ממצרים, לצעוד במדבר, לקבל את עול התורה, לדחות את עגל הזהב, לבנות את המשכן ועוד, לא הצליח לדבר על לבם ולהסביר להם כמה חשובה ארץ-ישראל להתפתחותם הגשמית והרוחנית. מפרשי התורה מכל הדורות התמודדו עם הסוגיה הזאת, כל אחד בדרכו. אך התשובה הבסיסית לשאלה זו היא שיש רתיעה, ואולי אפילו פחד, בקרב היהודים מפני שלטון עצמי ועצמאות יהודית.
אין ספק שהחשש הזה מקבל ביטוי בחלקים גדולים של העולם היהודי גם בימינו. הגישה הזאת תמיד מוסווית בדברי נועם תיאולוגיים, בפתרונות שווא וגם באמונה לא מוצדקת בערכים ההומניים של תרבות המערב. אך האמת המפוכחת היא שלרוב היהודים קל ונוח יותר לחיות תחת שלטון זר מאשר לבנות חברה ואומה ששולטת בעצמה.
המנטליות הגלותית של העם היהודי, שנוצרה כבר בעבדות מצרים לפני 3,000 שנה, נשארה חלק מה-DNA שלנו עד היום. מדברים על המדינה היהודית כמקום מקלט ליהודים נרדפים, אך היא בעצם הרבה יותר מזה. מדינה יהודית היא אתגר ומאמץ מתמשך. אין לראות בה רק מפלט לחסרי ישע אלא מדינה שצריכה בסופו של דבר למלא את תפקידה כאור לגוים, לשמש דוגמה לאנושות כולה.
גם הפעם תורת משה צריכה לשכנע אותנו שזה תפקידנו האמיתי בעולם הזה.
