Printer Friendly
במדבר
בפרשת השבוע, הפרשה הפותחת של ספר במדבר, התורה חוזרת לסיפור של בני ישראל במדבר סיני, סיפור שנקטע, להוציא כמה מקרים חריגים, באמצע ספר שמות. התורה ממשיכה את הסיפור עם המפקד של בני ישראל וספירת כל אחד מהשבטים. כל המפרשים מציינים שבאופן מוזר המספרים כאן דומים למספרים שמתקבלים גם בכל הספירות המאוחרות יותר של בני ישראל שעליהן מסופר בהמשך ספר במדבר. אף שחלפו 40 שנה והתרחשו אירועים חשובים רבים, מספרם של בני ישראל נשאר פחות או יותר קבוע.
הוצעו סיבות רבות לתופעה הזאת: שיעור ילודה נמוך במדבר, מותו של כל דור המדבר, שלא חי מעבר לגיל שישים, מלחמות ומגיפות ועוד. אף-על-פי כן, היעדר גידול באוכלוסייה במשך 40 שנה הוא עניין שראוי לציון ותופעה חריגה. אפשר לראות אותה סימן שמבשר את מה שנאמר בספר דברים, ש"לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם, כי אתם המעט מכל העמים". אין ספק שהניסיון שלנו בגלות הארוכה ובתפוצה העוינת הוכיחו את נכונות המשפט הזה. רדיפות, פוגרומים, שואה, התבוללות, תת-תזונה, שיעור גבוה של תמותת תינוקות, עוני וייאוש - כל אלה מנעו גידול יחסי אמיתי במספרנו. האוכלוסייה היהודית רק שילשה את מספרה מאז התקופה הרומית, בעוד שהאוכלוסייה הכללית בעולם גדלה פי 40 ויותר באותו פרק זמן.
נראה שבעולם שמוכן להיפטר מהיהודים בכל מיני אמצעים, רק הגיוני וחיוני שהיהודים ישתדלו להתרבות. שיעור הילודה הנמוך בקרב יהודים שאינם חלק מהעולם היהודי הדתי והמסורתי, בינתיים, הוא עובדה מדאיגה מאוד. כל הרעיונות הנשגבים של היהדות שמוסיפים להשפיע על העולם כולו צריכים אנשים ממשיים. היהדות בוודאי תיעלם בלי נוכחותם של יהודים חיים שיקדמו את מטרותיה ויחיו בדרכה.
היהדות הראתה בכל תולדותיה שמספרים אינם חזות הכל, כמובן, ומצד שני, הם בהחלט משהו. בתלמוד נאמר לנו שמתוך אלף תלמידים רק אחד אולי יגיע לגדולה ולמנהיגות. אך בלי האלף, גם האחד לא יצוץ לעולם. המגמות שאנחנו רואים היום, גיור, בעלי תשובה וחזרה לחיים יהודים מסורתיים, מחממות את הלב. אבל זה גידול "חיצוני", אם אפשר לכנות זאת כך. המפתח האמיתי לקיום העם היהודי ולחיותו הוא גידול "פנימי". שיעור ילודה גדול יותר, חיי משפחה יציבים, הורות נבונה ומחויבות לנישואים ולמשפחה יכולים לתרום רבות לפיתוחו של אותו גידול פנימי חיוני.
באופן אישי, איש אינו יכול לומר לאדם אחר כיצד עליו לחיות את חייו. אך אם נקבע סדר קדימויות לאומי ונקפיד לשבח אותו כנורמה בחברה היהודית, הדבר בוודאי יחזק את העם היהודי מבחינה דמוגרפית ורוחנית.
