יתרו
בפרשת השבוע מלמדת אותנו התורה לקחים חשובים על עושר וכסף. למעשה, חלק ניכר מעשרת הדברות עוסק באופן ישיר או עקיף בכסף. הדיברה העוסק בשמירת השבת מלמדת אותנו שהכסף איננו הכל בחיים.
החתירה לעושר והצורך להתפרנס בזמנים קשים דחף את דור שלם של מהגרים בארצות הברית, שהיה ברובו המכריע מסורתי, לעבוד גם בשבת, דבר שהוביל באופן בלתי נמנע להתבוללות גדולה והרת אסון של יהודים אמריקנים רבים שהיו צאצאים לגל עכור של נישואי תערובת. יש יוצאים מן הכלל, אבל ברוב המקרים זה נכון. אלה שביטלו את השבת לטובת עושר ורווחה גופנית, לכאורה, הפכו בעל כורחם לאבות אומללים לדור של ילדים, נכדים ונינים שאינם יהודים עוד בשום מובן של המילה.
כסף הינו מרכיב חשוב בחייו של כל אדם, אך השבת חשובה יותר. זה המרכיב החיוני ביותר בחיים היהודיים והערובה היחידה לקיומו של העם היהודי ולהצלחתו.
השקפה ברורה יותר בנושא הכסף והעושר נמצאת בדיברה "לא תחמוד". אסור לאדם לחמוד את רכוש רעהו או את אשתו. אפשר לומר שהגישה הזאת נמצאת בשורשן של מצוות רבות אחרות, אם כי אי אפשר להבין את הדיברות "לא תרצח" ו"לא תגנוב" רק דרך הפריזמה של המצווה שלא לחמוד את מה שלא שייך לך. זה פשוט מאוד.
גניבה קיימת בצורות רבות ובנסיבות רבות. מפרסום מטעה ועד ברנרד מיידוף, גניבה היא תופעה רווחת מאוד בעולם. חכמי התלמוד אמרו שרוב האנשים נכשלים בגניבה בסופו של דבר ובמהלך חייהם גונבים דבר כזה או אחר. הדחף לקחת לעצמך יותר, להיות עשיר יותר ולהשיג, לכאורה, ביטחון כלכלי גדול יותר, דוחף את האדם לגנוב באלף דרכים שונות. השאיפה לעושר מולידה פשרות מוסריות, ולבסוף אף חוקיות, עם המצפון הטהור שהתורה רוצה שיהיה לנו.
ההלכה אפילו מטפלת ברעיון של גניבת דעת. אסור לאדם להטעות אנשים אחרים כדי להשיג לעצמו גמול כספי. הכרתי אדם טוב שבזמן שמכר את ביתו לא סיפר לקונים הפוטנציאליים על פגמים נסתרים שהיו בבית. כסף כשר הוא מצרך נדיר יותר ממזון כשר. הרדיפה אחר עושר, אם לא בולמים ומרסנים אותה, עלולה להוביל אפילו לרצח, בסופו של דבר. כסף הוא אחד המניעים השכיחים למעשי רצח. שלמה המלך אמר שהכסף יענה את הכל, אבל גם הוא נאלץ להודות שבחייו זה לא היה בדיוק נכון. כסף יכול לפתור בעיות רבות, אך איננו כל-יכול. הכסף תמיד בר חלוף ובר תחליף. אין צורך להאמין לי. די להביט סביב על עולמנו היום.