Printer Friendly
וישלח
יעקב שולח שליחים, סוכנים, לפגוש את עשו אחיו כדי לנסות ולשכך את כעסו על יעקב. אחרי 20 שנה עשו עדיין פגוע ממה שעשה לו יעקב כשקיבל את הברכות מאביהם יצחק. עשו מבקש נקמה על העלבון, ויעקב יודע היטב שעשיו עלול לסכן אותו ואת משפחתו.
אם כך, מדוע יעקב שולח מלאכים, שליחים, לנהל משא ומתן עם עשיו? הרי הקב"ה הבטיח ליעקב שיגן עליו. מדוע יעקב איננו מופיע בפני עשו ישירות ונותן לו בעצמו את כל המתנות במקום להשתמש בסוכנים ושליחים? האין זה הגיוני ויעיל יותר?
אפשר להבין שיעקב נרתע ממגע אישי עם עשו, אבל אין ספק שהוא ער לכך שמפגש כזה הוא בלתי נמנע, בסופו של דבר, אז למה הוא בוחר לדחות את הרגע המפחיד ככל האפשר? נכון שהמתנות שהוא נותן לעשו נועדו לרכך אותו ולשכך את שנאתו כלפי יעקב, אך אולי אם יעקב היה מגיש לו אותן באופן אישי, הן היו תורמות יותר לפיוס.
כל זה מוביל למחשבה שיש סיבה עמוקה יותר שמסבירה את האסטרטגיה של יעקב ואת התנהגותו, סיבה שבה טמונה גם האמת ושיש בה גם מסר רלוונטי לכולנו.
עם עשו תמיד עדיף להתמודד באמצעות שליחים, סוכנים, דעת קהל וגורמים חיצוניים. נדיר שמשהו טוב מושג באמצעות עימות ישיר עם עשו. כל ההיסטוריה היהודית מעידה על האמת שבאמירה הזאת. אולי יותר רומנטי והרואי, לכאורה, להתמודד עם עשו בתקיפות ובישירות, אך הימנעות מעימות ישירים עם צאצאיו של עשו תרמה הרבה לקיומו של העם היהודי, כפי שנוכחנו לכל אורך ההיסטוריה.
מדינת ישראל קמה בגלל האהדה הזמנית של המערב ואפילו של ברית המועצות והאו"ם. יהודים נאלצו להילחם ולהיהרג למען הקמתה, אך אין שום ספק שבלי השליחים שקדמו לנו לא היינו מקבלים הזדמנות אפילו לנסות להקים מדינה.
פעמים רבות עימות וכוחניות אינם הדרך לניצחון או אפילו להישרדות. אחרי כל אידיאל או מטרה נעלה, המשימה העיקרית של העם היהודי תמיד היתה להוסיף להתקיים ולהעביר את מורשתו החשובה ואת ערכיו לדורות הבאים ולעולם בכלל. אם יש אנשים או תנאים שיכולים לסלול לנו את הדרך להשגת את המטרה הנעלה הזאת, להקל עלינו את הקיום וההצלחה, אזי עלינו לרצות עזרה כזאת ולהעריך אותה.
בעולם עוין לא נבון לדחות סוכנים ושליחים שמוכנים לפעול בשמנו לשאת ולתת עם עשו.
