Printer Friendly

בראשית

 סיפורו של הפרט על רקע כללי

 

כל הבעיות של האנושות והחיים עצמם מתגלות לנו בפרשה הפותחת של התורה. תשוקה, חמדנות, אלימות, רצח, קנאה, עבודת אלילים ואכזבה טרגית, כל אלה מאפיינים את האירועים בפרשת השבוע. הסיפור האנושי לאורך הדורות איננו תמיד סיפור נעים. כל האכזבות שמופיעות בפרשת השבוע חוזרות בכל דור ודור של צאצאי אדם וחווה. למרות זאת, אנחנו רואים שהקב"ה עצמו, בורא החיים ומקיימם, לא מתייאש לעולם, כביכול. התורה מדגישה שמתוך הכישלון המקורי של האנושות בתחילת דרכה צומח היחיד הצדיק.

המילים האחרונות בפרשה הן שנוח מצא חן בעיני הקב"ה. כך, כבר בתחילת התורה עצמה, אנחנו לומדים עיקרון יסוד במחשבה היהודית ובערכיה: ערכו של הפרט. כפי שניסחו זאת חז"ל במסכת אבות, "עשרה דורות מאדם ועד נוח, שכל הדורות היו מכעיסין ובאים, עד שבא נוח וקיבל שכר כולם". אדם אחד יכול לקבל את השכר של מיליוני אנשים אחרים שלא מעריכים את השכר שממתין להם ולא מתאמצים להשיגו.

למעשה, כל ספר בראשית, שאת קריאת התחלנו בבית הכנסת, הוא סיפוריהם של יחידים. הרקע לסיפורים הוא אירועים גדולים בעולם - מבול, מלחמות, רעב ותמורות חברתיות - אך הסיפור העיקרי הוא סיפורו של הפרט. היחידים הם גיבוריו וגיבורותיו.

התלמוד שואל למה נברא רק אדם אחד שממנו החלו החיים בעולם הזה. התלמוד מציג כמה תשובות חשובות לשאלה זו, שהמרכזית שבהן היא כדי שאיש לא יוכל להשתמש בייחוסו ולומר לחברו שאבותיו היו חשובים או נכבדים יותר. אך אחד הרעיונות שמשתמעים מבריאה של אדם אחד בלבד הוא ערכו וחשיבותו של הפרט מעצם היותו אדם. בעולם היום, שיש בו מיליארדי בני אדם, קל מאוד לשכוח את השיעור הבסיסי הזה שהתורה מלמדת אותנו, שכל אדם הוא עולם ומלואו.

במאה שעברה היינו עדים לכך שאידיאולוגיות והוגיהן השמידו עשרות מיליוני אנשים כדי ליישם רעיון, פילוסופיה או סדר חברתי חדש. ההתעלמות המוחלטת הזאת מערכו של הפרט ומהחיים של האדם היחיד היא אחד הסיפורים המצערים ביותר בסאגה האנושית. העם היהודי קטן יחסית לעמים אחרים ולדתות אחרות אמנם, אך הערך שלנו נובע מערכנו כיחידים, מההתנהגות האישית שלנו ומהמסירות שלנו לערכים הנצחיים של התורה ולאורח החיים התורני.

אנחנו באמת ובתמים מאמינים שכל אדם ואדם יכול לעשות דברים גדולים, להגיע להישגים שיוסיפו לחיות גם זמן רב אחרי ששנותיו על האדמה הזאת ייתמו.

בראשיתה של שנה חשובה זו שבאה עלינו לטובה, הבה נחליט לראות את עצמנו ואת זולתנו כפרטים בעלי ערך, חשיבות ויכולת. זאת תהיה התחלה טובה מאוד לשנה החדשה הזאת.

הרב דוב בערל וויין