Printer Friendly
כי תצא
פרשת השבוע היא היוצא מן הכלל בדפוס שעולה מספר דברים. בעוד שכל הפרשיות האחרות עוסקות בעבר של בני ישראל ובעתידו וייעודו של העם היהודי גם בארצו וגם בגולה, פרשת השבוע דומה לפרשיות קודמות "משפטים" ו"קדושים", שרוויות במצוות, הוראות ועניינים הלכתיים. מדוע נפסק כאן רצף הסיפור היהודי, שהוא בעצם חוט השני של כל ספר דברים, דווקא עניינים של מצוות והלכות?
אני מאמין שהמסר הסמוי כאן הוא שכל ההיסטוריה, החיים והייעוד של העם היהודי קשורים קשר הדוק ליחס של העם שלנו למצוות ולשמירתן ולנכונות שלנו להישמע להוראות ההלכה. פרשת "כי תצא" נמצאת כמעט בדיוק באמצע ספר דברים. היא הציר שעליו נשען הספר כולו. ההלכה והמצוות מגדירות את העבר היהודי והן בוודאי הערובה גם לעתידו. כל החיים היהודיים קורסים לגמרי כשאין כבוד לנורמות ההלכתיות או שמירה על המצוות.
מסיבה זו אין לראות בפרשה זו, שכוללת מצוות רבות ונושאים הלכתיים מפורטים, הפרעה או חריגה מנאומו האחרון של משה לעם ישראל, אלא דווקא עניין שמחזק את כל מה שקרה לפני כן וכל מה שעתיד להתרחש אחרי שהוא יפסיק להנהיג את בני ישראל, וזה בעצם הנושא הכללי של נאומו ושל ספר דברים.
חז"ל אמרו שהנושא הראשון שמועלה בפרשה, ההתנהגות בזמן מלחמה באויב, מתייחס לא רק למאבק באויב לאומי, באנשים זרים אלא גם למאבק הפנימי שמתחולל בתוך כל אחד ואחד מאתנו מדי יום ביומו. פרשת "כי תצא" תמיד נקראת בחודש אלול - חודש של בחינה עצמית והתבוננות פנימה. קשה לקבל פרספקטיבה על התמונה הכללית של החיים, המשמעות והייעוד של העם היהודי כשאין לאדם מושג איפה הוא משתלב בתמונה הכוללת ובסיפור הנצחי הזה. המצוות וההלכה הם המפתח להבנה של המהות היהודית שלנו כבני אדם.
התורה מלמדת אותנו שאנחנו בעצם שרויים במאבק אינסופי – מאבק בתוך עצמנו כנגד פיתויים הרסניים והחלטות מטופשות. כפי שהמאבק הלאומי של העם היהודי מול אויביו הוא מאבק נצחי, כך נדמה, כך גם המלחמה הפנימית בתוכנו היא קרב מתמשך המלווה בכל העליות והמורדות שנלוות תמיד למערכה כה ארוכה ומתישה.
כידוע, השטן נמצא בפרטים, ומשה מדגיש בפנינו בפרשה זו דווקא את פרטי המצוות וההלכות מתוך כל החיים היהודיים הכלליים. משום כך ראוי במיוחד שנלמד ונשלב את פרשת השבוע, פרשת "כי תצא", בחיי היומיום שלנו.
