Printer Friendly
ראה
יש שינוי באווירה בספר דברים בתחילת פרשת השבוע הזאת. זאת כבר לא סקירה של האירועים במדבר או של יציאת מצרים. משה כבר לא מתרכז במגרעות ובכישלונות של הדור שיצא ממצרים עם תקוות גדולות וראה אותן מתנפצות בגלל העקשנות והיעדר האמונה שלו. העבר הוא העבר ואי אפשר לשנותו. אלקים, כביכול, לא יחזיר את הגלגל לאחור כדי לתת לנו תשובה.
הכיוון של משה כעת הוא העתיד: הכניסה לארץ ישראל והקמת חברה יהודית נורמטיבית בארץ. משה מזהיר את בני ישראל שאסור לשכוח את הלקחים מהעבר או להתעלם מהם. התוצאות בוודאי יחזרו על עצמן אם בני ישראל ימעדו שוב. חיים ומוות, טוב ורע, הצלחה וכישלון - כל אלה בחירות שבני ישראל צריכים לבחור. משה מייעץ לנו לבחור בתבונה, להוקיר את החיים, לעשות טוב ולכבד את המסורת ואת התורה. העתיד תמיד תלוי בקבלת החלטות נבונות יותר מאלה שקיבלנו בעבר.
המילה "ראה" היא מילת המפתח בפרשה. היא מצריכה חזון לעתיד והבנה בדבר התביעות החדשות והנסיבות המשתנות שהוא מביא עמו. משה מפנה את תשומת הלב של בני ישראל לעתיד בארץ ישראל ולפיכך נותן להם מצוות חדשות, שלא הוזכרו לפני כן בתורה, כדי לסייע להם להצליח בסביבתם החדשה.
הימים הנוראים בלוח השנה היהודי מופיעים בפרטי פרטים בפרשת השבוע. בארץ ישראל היה לימים הנוראים האלה גם תוכן חומרי וחקלאי בנוסף לאופי הרוחני הפנימי שיש לכל הימים המיוחדים ביהדות. בגלות הארוכה והאפלה של העם היהודי, ההיבט החומרי והחקלאי של החגים אבד, אבל התכונות הרוחניות והקדושות שנותרו בימים האלה קיימו את העם היהודי.
החלוצים הראשונים שחזרו לארץ ישראל, חילוניים ומרקסיסיטיים עד העצם, אבל בכל זאת יהודים, ניסו להשיב לחגים את המאפיינים החומריים והחקלאיים שלהם ובמקביל ניסו לסלק לגמרי את הפן הרוחני והתורני של הימים האלה. הניסוי הזה נחל כישלון מוחץ. החגים נעשו נטולי כל תוכן רוחני, חקלאי או לאומי.
משה היה מזהיר אותנו להתחיל מחדש, להכניס לחגים חיים, מעשים טובים ומסורת כדי להעניק להם משמעות אמיתית והשפעה אמיתית, כדי שנוכל להחיות באמצעותם את החיבור שלנו לארץ הזאת ולפרי אדמתה.
אני חושב שהחייאת הרוח האמיתית של החגים היא אחד האתגרים הגדולים ביותר שניצבים בפנינו בארץ ישראל היום. במובן מסוים זה המפתח לפיתרון קשיים רבים שפוקדים אותנו כיום. משה מצווה עלינו לבחון היטב את כל העניינים האלה ולבחור בתבונה.
