Printer Friendly
צו
התורה מדגישה בפרשת השבוע אמיתת יסוד בכל הנוגע להנהגה דתית. מאחר שאין אנשים מושלמים בעולם וכל בני האדם עושים גם טועים או נכשלים בשלב כזה או אחר בחייהם, מטבע הדברים גודל הטעות משתנה לפי טבעו ומעמדו של האדם והדרך שבה הציבור רואה אותו, אך עובדה הזאת יכולה להיות מייאשת מאוד לטהרנים הדתיים שדורשים שלמות מזולתם.
לכן התורה מלמדת אותנו כללים מיוחדים בדבר הכהנים, אנשי הדת שמתווכים, כביכול, בין הקב"ה לעם ישראל. לכהן לא היתה רשות לעשות שינויים בטקס, להפוך אותו ליותר רלוונטי, פופולרי או משמעותי. הטקס בבית המקדש היה כפי שהיה ואסור היה לשנות או לנסות שפר אותו בכל דרך שהיא. מהכהן נדרשה רמת מסוימת של התנהגות, משמעת והשתתפות בעבודת המקדש.
הוא נדרש להיות איש קדוש, אבל נקבעו תנאים גם לקורבנות שהוא צריך להקריב במקרה שחטא.
מכאן אנחנו למדים שקדושה איננה שלמות. הכהן יכול למלא את חובותיו רק כשהוא נשמע להוראות שהתורה עצמה נתנה כלשונן. החובה הזאת לא נועדה לדכא את היצירתיות או המקוריות של האדם. היא נועדה לקבוע אמות מידה אחידות בעבודת המקדש, לוודא שכל אדם שמשתתף בטקסים שם יזכה ליחס שווה מן הכהנים ושאלה לא ינהגו באפליה או בכל התנהגות האחרת שאיננה הולמת את מעמדם ודרישות כהונתם.
הכהנים עברו טקס משיחה שמתואר בפרשת השבוע. כהן היה צריך ללמוד דברים רבים בטרם קיבל על עצמו את חובות הכהן. אחד הדברים שהיה על הכהן ללמוד הוא משמעת בביצוע הטקסים בבית המקדש. בפרשה של השבוע הבא נקרא על האסון שפקד את שני בניו הבוגרים של אהרון כאשר הם התעלמו מכלל הברזל בעבודת המקדש ואלתרו, הכניסו "אש זרה" לתוך הטקס. מתברר שההכנות שהם עברו בפרשת השבוע הזאת, באירועים שקדמו לפתיחת המשכן להקרבת קורבנות ולעבודה בו, לא הספיקו כדי להבהיר להם את החומרה שבסטייה מהוראות האל וללמדם שהיא אסורה גם כשהם חושבים שהסטייה הזאת נאצלת או חדשנית.
בהיסטוריה הארוכה של העם היהודי היו רבים ניסו לשפר או לחדש, לשנות את ההוראות של הקב"ה ו"לשפר" את הטקסים והפולחן. כל החידושים האלה לא עמדו במבחן הזמן ותהפוכותיו. התפילות, בתי הכנסת והישיבות צריכים להתאים את עצמם למסורת של משמעת ושמירת הרציפות. זה המפתח לקיום היהודי ולהמשכיותו של עם ישראל. על אף שלא המשכן ולא המקדש קיימים בעולמנו היום, בית הכנסת, התפילות והטקסים שבו משמשים לעם היהודי תחליף למקדש זה כמעט אלפיים שנה. הגבאים שלנו, האנשים שמטפלים בענייני בית הכנסת, הם, במובן מסוים, הכהנים שלנו היום. כדאי לכולנו להטות אוזן קשבת למסרים הברורים שמופיעים בפרשת השבוע הזאת.
שבת שלום ופורים שמח,
הרב דוב בערל וויין
לכן התורה מלמדת אותנו כללים מיוחדים בדבר הכהנים, אנשי הדת שמתווכים, כביכול, בין הקב"ה לעם ישראל. לכהן לא היתה רשות לעשות שינויים בטקס, להפוך אותו ליותר רלוונטי, פופולרי או משמעותי. הטקס בבית המקדש היה כפי שהיה ואסור היה לשנות או לנסות שפר אותו בכל דרך שהיא. מהכהן נדרשה רמת מסוימת של התנהגות, משמעת והשתתפות בעבודת המקדש.
הוא נדרש להיות איש קדוש, אבל נקבעו תנאים גם לקורבנות שהוא צריך להקריב במקרה שחטא.
מכאן אנחנו למדים שקדושה איננה שלמות. הכהן יכול למלא את חובותיו רק כשהוא נשמע להוראות שהתורה עצמה נתנה כלשונן. החובה הזאת לא נועדה לדכא את היצירתיות או המקוריות של האדם. היא נועדה לקבוע אמות מידה אחידות בעבודת המקדש, לוודא שכל אדם שמשתתף בטקסים שם יזכה ליחס שווה מן הכהנים ושאלה לא ינהגו באפליה או בכל התנהגות האחרת שאיננה הולמת את מעמדם ודרישות כהונתם.
הכהנים עברו טקס משיחה שמתואר בפרשת השבוע. כהן היה צריך ללמוד דברים רבים בטרם קיבל על עצמו את חובות הכהן. אחד הדברים שהיה על הכהן ללמוד הוא משמעת בביצוע הטקסים בבית המקדש. בפרשה של השבוע הבא נקרא על האסון שפקד את שני בניו הבוגרים של אהרון כאשר הם התעלמו מכלל הברזל בעבודת המקדש ואלתרו, הכניסו "אש זרה" לתוך הטקס. מתברר שההכנות שהם עברו בפרשת השבוע הזאת, באירועים שקדמו לפתיחת המשכן להקרבת קורבנות ולעבודה בו, לא הספיקו כדי להבהיר להם את החומרה שבסטייה מהוראות האל וללמדם שהיא אסורה גם כשהם חושבים שהסטייה הזאת נאצלת או חדשנית.
בהיסטוריה הארוכה של העם היהודי היו רבים ניסו לשפר או לחדש, לשנות את ההוראות של הקב"ה ו"לשפר" את הטקסים והפולחן. כל החידושים האלה לא עמדו במבחן הזמן ותהפוכותיו. התפילות, בתי הכנסת והישיבות צריכים להתאים את עצמם למסורת של משמעת ושמירת הרציפות. זה המפתח לקיום היהודי ולהמשכיותו של עם ישראל. על אף שלא המשכן ולא המקדש קיימים בעולמנו היום, בית הכנסת, התפילות והטקסים שבו משמשים לעם היהודי תחליף למקדש זה כמעט אלפיים שנה. הגבאים שלנו, האנשים שמטפלים בענייני בית הכנסת, הם, במובן מסוים, הכהנים שלנו היום. כדאי לכולנו להטות אוזן קשבת למסרים הברורים שמופיעים בפרשת השבוע הזאת.
שבת שלום ופורים שמח,
הרב דוב בערל וויין
