Printer Friendly
ויקהל
ההפטרה של פרשת השבוע מתארת את המאמצים שהשקיע שלמה המלך בבניית בית המקדש הראשון.
שלמה המלך עצמו הוא דמות חשובה וטראגית. הגישה של התלמוד כלפיו היא אמביוולנטית. מצד אחד, הוא בנה את המקדש, הרחיב את הממלכה, הקים ביצורים גדולים, חילק את הארץ ל-12 מחוזות מנהליים, הוא היה החכם מכל אדם, איש שהבין את שפת החיות והציפורים, מחברם של שלושה ספרים חשובים בתנ"ך ואדם שהשכינה שרתה עליו.
מצד שני, למרות כל זאת, התלמוד שואל אם יש לו חלק לעולם הבא, מותח ביקורת על היוהרה שלו ועל ההפרזה שלו בסוסים ובנשים, מגנה את סובלנותו כלפי נשותיו שתמכו בפומבי בעבודת אלילים ואפילו מייחס את עליית רומא ואת חורבן הבית השני לעובדה שהוא נשא לאישה את בתו של פרעה. יש אפילו אגדה שמספרת ששד הוריד אותו מכס מלכותו ואילץ אותו לנדוד בגלות כמה שנים מחייו.
כל הדברים האלה עמעמו, כמובן, את זוהרו של ההישג הראשון והגדול שלו - בניית בית המקדש.
ההפטרה עורכת השוואה בין תיאור העבודה על בניית המשכן וכליו לאותה מלאכת אומנות של בניית המקדש וכליו. שלמה, שמפקח על בניית בית ה', הופך, כביכול, למשה השני. אך בעוד שאצל משה בניית המשכן הייתה רק אחד ההישגים בקריירה המפוארת שלו, הישג שהתגמד לנוכח הישגו הגדול באמת שהיה לימוד התורה והנחלתה לעם ישראל, בניין המקדש היה השיא בקריירה של שלמה, שיא שאחריו הוא הדרדר וירד מגדולתו.
התלמוד אומר "אשרי האיש שזקנתו אינה מביישת את נעוריו". המרצה שלי למשפטים לימד אותנו שכל עורך דין עושה לפחות טעות קשה אחת בקריירה המקצועית שלו. הוא גם הוסיף שאלה שמתמזל מזלם מספיקים לעשות אותה בשלב מוקדם בקריירה שלהם, ואז הם יכולים להתאושש ממנה ולהתקדם הלאה. כשאדם עושה את הטעות בשלב מאוחר יותר בחייו, היא עלולה להרוס את שמו הטוב ואת חייו.
ההפך מזה הוא הנכון כשמדובר בהישגים. הישגים שאדם מגיע אליהם בשלב מקודם בחייו עלולים להיות מסוכנים, מפני שהם קובעים רף גבוה ומעוררים באדם תחושת חשיבות עצמית שעלולה לשתק אותו למנוע הישגים נוספים. רק עלייה הדרגתית וחשיבה בוגרת, שהיא לרוב דבר שבא עם ההתבגרות בחיים, יבטיחו שההישגים המוקדמים יוסיפו להתקיים בלי שהתנהגות האדם בשנותיו המאוחרות יותר תעיב עליהם.
ההשוואה בין שני הבנאים הגדולים של בית ה' - משה ושלמה - מוכיחה את האמת הזאת. בניית בית ה' היא הישג גדול כשלעצמו, אך ההישג החשוב יותר הוא השימוש בו כדי להגיע להשפעה רוחנית גדולה על עם ישראל.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
שלמה המלך עצמו הוא דמות חשובה וטראגית. הגישה של התלמוד כלפיו היא אמביוולנטית. מצד אחד, הוא בנה את המקדש, הרחיב את הממלכה, הקים ביצורים גדולים, חילק את הארץ ל-12 מחוזות מנהליים, הוא היה החכם מכל אדם, איש שהבין את שפת החיות והציפורים, מחברם של שלושה ספרים חשובים בתנ"ך ואדם שהשכינה שרתה עליו.
מצד שני, למרות כל זאת, התלמוד שואל אם יש לו חלק לעולם הבא, מותח ביקורת על היוהרה שלו ועל ההפרזה שלו בסוסים ובנשים, מגנה את סובלנותו כלפי נשותיו שתמכו בפומבי בעבודת אלילים ואפילו מייחס את עליית רומא ואת חורבן הבית השני לעובדה שהוא נשא לאישה את בתו של פרעה. יש אפילו אגדה שמספרת ששד הוריד אותו מכס מלכותו ואילץ אותו לנדוד בגלות כמה שנים מחייו.
כל הדברים האלה עמעמו, כמובן, את זוהרו של ההישג הראשון והגדול שלו - בניית בית המקדש.
ההפטרה עורכת השוואה בין תיאור העבודה על בניית המשכן וכליו לאותה מלאכת אומנות של בניית המקדש וכליו. שלמה, שמפקח על בניית בית ה', הופך, כביכול, למשה השני. אך בעוד שאצל משה בניית המשכן הייתה רק אחד ההישגים בקריירה המפוארת שלו, הישג שהתגמד לנוכח הישגו הגדול באמת שהיה לימוד התורה והנחלתה לעם ישראל, בניין המקדש היה השיא בקריירה של שלמה, שיא שאחריו הוא הדרדר וירד מגדולתו.
התלמוד אומר "אשרי האיש שזקנתו אינה מביישת את נעוריו". המרצה שלי למשפטים לימד אותנו שכל עורך דין עושה לפחות טעות קשה אחת בקריירה המקצועית שלו. הוא גם הוסיף שאלה שמתמזל מזלם מספיקים לעשות אותה בשלב מוקדם בקריירה שלהם, ואז הם יכולים להתאושש ממנה ולהתקדם הלאה. כשאדם עושה את הטעות בשלב מאוחר יותר בחייו, היא עלולה להרוס את שמו הטוב ואת חייו.
ההפך מזה הוא הנכון כשמדובר בהישגים. הישגים שאדם מגיע אליהם בשלב מקודם בחייו עלולים להיות מסוכנים, מפני שהם קובעים רף גבוה ומעוררים באדם תחושת חשיבות עצמית שעלולה לשתק אותו למנוע הישגים נוספים. רק עלייה הדרגתית וחשיבה בוגרת, שהיא לרוב דבר שבא עם ההתבגרות בחיים, יבטיחו שההישגים המוקדמים יוסיפו להתקיים בלי שהתנהגות האדם בשנותיו המאוחרות יותר תעיב עליהם.
ההשוואה בין שני הבנאים הגדולים של בית ה' - משה ושלמה - מוכיחה את האמת הזאת. בניית בית ה' היא הישג גדול כשלעצמו, אך ההישג החשוב יותר הוא השימוש בו כדי להגיע להשפעה רוחנית גדולה על עם ישראל.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
