Printer Friendly
כי-תשא
חטא העגל - הבלתי צפוי והבלתי אפשרי
גם אחרי כל הפרשנויות וההסברים בנוגע לאירועי עגל הזהב שנמצאים בלב פרשת השבוע, הקורא בכל זאת נשאר עם התחושה שהוא לא מבין איך דבר כזה יכול היה להתרחש. האם קריעת ים סוף, המלחמה בעמלק, המן, מעמד הר סיני לא הותירו בבני ישראל שום חותם? אין ספק שיש תוקף לכל ההסברים והפרשנויות, אבל איך אנחנו מתמודדים עם הסיפור הזה? איך הוא רלוונטי לחיים שלנו, לדור שלנו, שיש לו הרבה עגלי זהב משלו, אך בוודאי לא את עגל הזהב של הפרשה?
חושבני שהתשובה הכי ישירה ופשוטה היא להתבונן באירוע הזה כמציאות פשוטה. די לנו לדעת שאירוע כזה, שאיננו מובן או רציונאלי, יכול להתרחש ואף מתרחש. כולנו צריכים ללמוד מזה על חוסר הרציונאליות שבהתנהגות של בני אדם, אומות ומנהיגים פוליטיים. זאת התראה ואזהרה שמלמדת אותנו שדבר איננו בלתי סביר או בלתי אפשרי כשמדובר בבני אדם. העובדה שאירועי עגל הזהב אפשריים צריכה ללוות אותנו תמיד. זלזול באופי ההפכפך של האדם רק יחשוף אותנו לעוד תקריות עגומות כמו אלה שמתוארות בפרשת השבוע.
משה לא העלה בדעתו שדבר כזה יכול לקרות בקרב בני ישראל, ולכן הוא עלה להר למען ההתפתחות הרוחנית של עם ישראל וכדי להביאם את התורה. גם אהרון לא שיער שעגל זהב יכול לצאת מהניסיונות שלו להרגיע את האספסוף המשתולל שהקיף אותו. אבל למרות זאת עגל הזהב קם ונוצר. זה הלקח - העובדה שהבלתי צפוי והבלתי אפשרי תמיד נוכחים בחיינו ובחברה שבה אנחנו חיים.
כל אדם שמתבונן באירועי המאה שנים האחרונות נדהם מהמלחמות, מהתמורות ומהשגיאות הדיפלומטיות והפוליטיות העצומות שעיצבו את סיפורן. שום דבר מכל הדברים שהתרחשו בהן לא היה רציונאלי או צפוי בתחילתן. מי יכול היה לשער שהאימפריות הגדולות של גרמניה, רוסיה, צרפת, אנגליה, אוסטריה והאימפריה העותומנית לא ישרדו עד סוף המאה? מי יכול היה לשוות בנפשו שמדינת ישראל תקום ושיהדות אירופה תושמד?
אסון השואה דומה לעגל הזהב מבחינת הקושי העצום שלנו להאמין שדבר כזה יכול לקרות. למרות כל השמועות שנפוצו אחר-כך וטענו אחרת, איש לא הצליח לדמיין אסון במימדים כאלה.
טרם שבה נבואה לישראל, ולכן העתיד תמיד לא ברור ולא מפוענח. הדבר הוודאי היחיד בחיינו, הפרטיים והלאומיים, הוא חוסר הוודאות. זה הלקח העיקרי והמטריד שאנחנו למדים מתקרית עגל הזהב. הפרשה באה להזהיר אותנו שלא נאמין רק בשיקול דעתנו, במסקנות ובראיית הנולד שלנו. החיים לא מתנהלים כך. אירועי עגל הזהב חוזרים על עצמם בסיפור חיינו שוב ושוב. אשרי אלה שלא מתפתים לאליל ההוא ונרתעים מלכתחילה מן הניסיונות לבנות עגל כזה ולסגוד לו.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
גם אחרי כל הפרשנויות וההסברים בנוגע לאירועי עגל הזהב שנמצאים בלב פרשת השבוע, הקורא בכל זאת נשאר עם התחושה שהוא לא מבין איך דבר כזה יכול היה להתרחש. האם קריעת ים סוף, המלחמה בעמלק, המן, מעמד הר סיני לא הותירו בבני ישראל שום חותם? אין ספק שיש תוקף לכל ההסברים והפרשנויות, אבל איך אנחנו מתמודדים עם הסיפור הזה? איך הוא רלוונטי לחיים שלנו, לדור שלנו, שיש לו הרבה עגלי זהב משלו, אך בוודאי לא את עגל הזהב של הפרשה?
חושבני שהתשובה הכי ישירה ופשוטה היא להתבונן באירוע הזה כמציאות פשוטה. די לנו לדעת שאירוע כזה, שאיננו מובן או רציונאלי, יכול להתרחש ואף מתרחש. כולנו צריכים ללמוד מזה על חוסר הרציונאליות שבהתנהגות של בני אדם, אומות ומנהיגים פוליטיים. זאת התראה ואזהרה שמלמדת אותנו שדבר איננו בלתי סביר או בלתי אפשרי כשמדובר בבני אדם. העובדה שאירועי עגל הזהב אפשריים צריכה ללוות אותנו תמיד. זלזול באופי ההפכפך של האדם רק יחשוף אותנו לעוד תקריות עגומות כמו אלה שמתוארות בפרשת השבוע.
משה לא העלה בדעתו שדבר כזה יכול לקרות בקרב בני ישראל, ולכן הוא עלה להר למען ההתפתחות הרוחנית של עם ישראל וכדי להביאם את התורה. גם אהרון לא שיער שעגל זהב יכול לצאת מהניסיונות שלו להרגיע את האספסוף המשתולל שהקיף אותו. אבל למרות זאת עגל הזהב קם ונוצר. זה הלקח - העובדה שהבלתי צפוי והבלתי אפשרי תמיד נוכחים בחיינו ובחברה שבה אנחנו חיים.
כל אדם שמתבונן באירועי המאה שנים האחרונות נדהם מהמלחמות, מהתמורות ומהשגיאות הדיפלומטיות והפוליטיות העצומות שעיצבו את סיפורן. שום דבר מכל הדברים שהתרחשו בהן לא היה רציונאלי או צפוי בתחילתן. מי יכול היה לשער שהאימפריות הגדולות של גרמניה, רוסיה, צרפת, אנגליה, אוסטריה והאימפריה העותומנית לא ישרדו עד סוף המאה? מי יכול היה לשוות בנפשו שמדינת ישראל תקום ושיהדות אירופה תושמד?
אסון השואה דומה לעגל הזהב מבחינת הקושי העצום שלנו להאמין שדבר כזה יכול לקרות. למרות כל השמועות שנפוצו אחר-כך וטענו אחרת, איש לא הצליח לדמיין אסון במימדים כאלה.
טרם שבה נבואה לישראל, ולכן העתיד תמיד לא ברור ולא מפוענח. הדבר הוודאי היחיד בחיינו, הפרטיים והלאומיים, הוא חוסר הוודאות. זה הלקח העיקרי והמטריד שאנחנו למדים מתקרית עגל הזהב. הפרשה באה להזהיר אותנו שלא נאמין רק בשיקול דעתנו, במסקנות ובראיית הנולד שלנו. החיים לא מתנהלים כך. אירועי עגל הזהב חוזרים על עצמם בסיפור חיינו שוב ושוב. אשרי אלה שלא מתפתים לאליל ההוא ונרתעים מלכתחילה מן הניסיונות לבנות עגל כזה ולסגוד לו.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
