Printer Friendly
וישב
חלום ומציאות
יש הבדל, בלשון המעטה, בין יוסף ואחיו שמתואר בבירור בפרשת השבוע. יוסף הוא התגלמות בעל החלומות. חולמנותו, התלהבות הנעורים שלו וביטחונו באמיתות חלומותיו מרגיזים מאוד את אחיו. מאחר שראשו בעננים כשהם חיים בעולם של עשיו ושכם, האחים מרגישים שזה חוסר מעשיות נורא ואפילו חוסר אחריות להיות בעל חלומות. רגליהם של האחים נטועות חזק באדמה, במציאות של העולם שהם חיים בו, מתוך הכרה ברורה בסכנות ובאיומים שיש בו.
יוסף חש שאחיו עשו לו עוול כשדחו את חלומותיו על הסף, והאחים, לעומת זאת, משוכנעים שהוא ואופיו החולמני הם סכנה ממשית להישרדות משפחתו של יעקב ולאחדותה. לא רק התוכן של חלומותיו של יוסף - הטענה שהוא ישלוט במשפחה - מפריע לאחים. עצם העובדה שהוא חולם מעוררת בהם חשדות ומלבה את שנאתם כלפיו.
המאבק בין יוסף לאחים הוא סמל לסכסוך בין התיאוריה הנשגבת ומלאת ההשראה של היהדות לשגרה היומיומית שלה שמאופיינת בתקווה שמתפשרת לנוכח המציאות המעשית, שלוקחת את מה שאפשר להשיג גם אם זה לא בדיוק הדבר שעליו חלמנו. הסכסוך בין יוסף לאחיו לעולם איננו מסתיים באמת, אך שני הצדדים מגיעים לפשרה, מכירים בכך שיש צדק, איש בעמדת אחיו, ולומדים לחיות עם המציאות הזו.
העם היהודי הצליח בהיסטוריה הארוכה והקשה שלו לשלב את הרוח והחלומות של יוסף עם הריאליזם העקשני של האחים. שתי התכונות חיוניות לקיומנו ולהצלחתנו, גם כיחידים וגם כאומה.
אדם בלי חלומות שמסרב לשאוף לשמים ולכבוש את הכוכבים לעולם לא יהיה אדם יצירתי ומקורי באמת. אך אם הדחף הזה לא ירוסן על ידי מידה של מציאות והבנה של החברה שבתוכה אנו חיים, אזי כל החלומות נדונים להתפוגג בסופו של דבר.
החלומות של יוסף מתגשמים רק אחרי שהוא סובל קשות משנאת אחיו, מעבדות, ממאסר במצרים וממאבק רצונות עם אחיו גם אחרי שהם נמצאים בשליטתו, לכאורה. אך החלומות של יוסף מתגשמים לבסוף, גם אם רק אחרי שהוא עובר שנים קשות של מציאות אכזרית.
האחים, שנשארים ריאליסטים עד הסוף, מזדעזעים לגלות שבעל החלומות ניצח בסוף. בעל החלומות הציל את העולם מרעב, ואילו האנשים הריאליים נזקקים לו. אומה שבנויה אך ורק על חלומות בלי מציאות מעשית תגלה שהמציאות המעשית תסכל את הגשמת חלומותיה, ואומה שמפסיקה לחלום ולשאוף לגבהים תתנוון ותגווע.
לכן, יש מן הצדק גם בתפיסת האחים וגם בתפיסת יוסף כאשר מנסים לבנות אומה ולהשיג התפתחות רוחנית. גם בעולם היהודי היום אנחנו זקוקים למנה הגונה משתי ההשקפות האלה.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
יש הבדל, בלשון המעטה, בין יוסף ואחיו שמתואר בבירור בפרשת השבוע. יוסף הוא התגלמות בעל החלומות. חולמנותו, התלהבות הנעורים שלו וביטחונו באמיתות חלומותיו מרגיזים מאוד את אחיו. מאחר שראשו בעננים כשהם חיים בעולם של עשיו ושכם, האחים מרגישים שזה חוסר מעשיות נורא ואפילו חוסר אחריות להיות בעל חלומות. רגליהם של האחים נטועות חזק באדמה, במציאות של העולם שהם חיים בו, מתוך הכרה ברורה בסכנות ובאיומים שיש בו.
יוסף חש שאחיו עשו לו עוול כשדחו את חלומותיו על הסף, והאחים, לעומת זאת, משוכנעים שהוא ואופיו החולמני הם סכנה ממשית להישרדות משפחתו של יעקב ולאחדותה. לא רק התוכן של חלומותיו של יוסף - הטענה שהוא ישלוט במשפחה - מפריע לאחים. עצם העובדה שהוא חולם מעוררת בהם חשדות ומלבה את שנאתם כלפיו.
המאבק בין יוסף לאחים הוא סמל לסכסוך בין התיאוריה הנשגבת ומלאת ההשראה של היהדות לשגרה היומיומית שלה שמאופיינת בתקווה שמתפשרת לנוכח המציאות המעשית, שלוקחת את מה שאפשר להשיג גם אם זה לא בדיוק הדבר שעליו חלמנו. הסכסוך בין יוסף לאחיו לעולם איננו מסתיים באמת, אך שני הצדדים מגיעים לפשרה, מכירים בכך שיש צדק, איש בעמדת אחיו, ולומדים לחיות עם המציאות הזו.
העם היהודי הצליח בהיסטוריה הארוכה והקשה שלו לשלב את הרוח והחלומות של יוסף עם הריאליזם העקשני של האחים. שתי התכונות חיוניות לקיומנו ולהצלחתנו, גם כיחידים וגם כאומה.
אדם בלי חלומות שמסרב לשאוף לשמים ולכבוש את הכוכבים לעולם לא יהיה אדם יצירתי ומקורי באמת. אך אם הדחף הזה לא ירוסן על ידי מידה של מציאות והבנה של החברה שבתוכה אנו חיים, אזי כל החלומות נדונים להתפוגג בסופו של דבר.
החלומות של יוסף מתגשמים רק אחרי שהוא סובל קשות משנאת אחיו, מעבדות, ממאסר במצרים וממאבק רצונות עם אחיו גם אחרי שהם נמצאים בשליטתו, לכאורה. אך החלומות של יוסף מתגשמים לבסוף, גם אם רק אחרי שהוא עובר שנים קשות של מציאות אכזרית.
האחים, שנשארים ריאליסטים עד הסוף, מזדעזעים לגלות שבעל החלומות ניצח בסוף. בעל החלומות הציל את העולם מרעב, ואילו האנשים הריאליים נזקקים לו. אומה שבנויה אך ורק על חלומות בלי מציאות מעשית תגלה שהמציאות המעשית תסכל את הגשמת חלומותיה, ואומה שמפסיקה לחלום ולשאוף לגבהים תתנוון ותגווע.
לכן, יש מן הצדק גם בתפיסת האחים וגם בתפיסת יוסף כאשר מנסים לבנות אומה ולהשיג התפתחות רוחנית. גם בעולם היהודי היום אנחנו זקוקים למנה הגונה משתי ההשקפות האלה.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
