Printer Friendly
האזינו
המילה הראשונה בפרשת השבוע הנפלאה, הגם שמשה מפנה אותה לשמים, מסכמת בעצם את התורה ואת תביעותיה מאתנו. להאזין פירושו להטות אוזן, לשים לב, להתרכז, אם תרצו. התורה לעתים קרובות מדגישה את ערך ההקשבה. התורה כולה, למעשה, מבוססת על הקשבה. אחרי המחוייבות של "נעשה" מופיעה ההתחייבות החיונית לא פחות של "נשמע".
נראה שלא מספיק לעשות אלא צריך גם להיות מסוגל להקשיב ולהבין. במשנה נאמר שיש הד מסיני ("בת קול") שאנחנו יכולים לשמוע בכל יום בחיינו. יהודים רבים אינם שומעים את ההד הזה של הקדושה והשליחות רק מפני שאינם מטים לו אוזן. הקול מסיני, כמו הקול ב"האזינו", הוא קול פנימי שיוצא מתוך נשמתנו ותודעתנו. הוא אומר לנו מבפנים מה נכון ומה פסול, מה עלינו לעשות וממה עלינו להימנע.
אבל מהקול הפנימי, גם אם הוא עקשן, אפשר בקלות להתעלם. אם איננו מוכנים לשמוע אותו ולהאזין באמת למסר שלו, בסופו של דבר הוא הולך ונחלש עד שגם כשאנחנו כן רוצים להקשיב לו, איננו מסוגלים לשמוע אותו עוד. משום כך עלינו להתרכז בהאזנה בכל מחיר, להקשיב להד מסיני שנמצא בתוכנו ולפעול לפי הוראותיו ועצתו.
גם האזנה יכולה לפעמים להיות מלאכה קשה. יש בנו סלידה מולדת מדברי ביקורת על עצמנו ועל ההתנהגות שלנו, בייחוד כשמדובר בביקורת "בונה". אבל הנכונות לשמוע מה אחרים אומרים עלינו, להקשיב להם באמת, אפילו כשאנחנו מרגישים שהמילים וההאשמות אינן מוצדקות, היא היא הסימן לקדושה ולמחוייבות אמיתית לתקן את עצמנו ומידותינו.
רבנו ישראל ליפקין מסלנט, מייסד תנועת המוסר בליטא לפני 150 שנה, פירש פעם את הפסוק בתהילים שאומר "בקמים עליי מרעים תשמענה אוזניי". ההסבר הפשוט לפסוק הוא שכאשר אנשים קמים כדי להרע לי, תן לי התראה מוקדמות כדי שאוכל לסכל את תוכניותיהם.
אך רבנו ישראל פירש את הפסוק אחרת: כאשר אנשים שמבקרים אותי, אנשים שלא אוהבים אותי ואני לא אוהב אותם, באים לומר דברים נגדי, תן לי את הכוח ואת החוסן לשמוע אותם באמת. אולי יהיה בדבריהם דבר או שניים שיש בהם אמת, ואוכל לתקן את מגרעותיי ולהפיק מכך תועלת.
המפתח לתיקון המידות של האדם טמון ביכולתו להקשיב - לאחרים וגם לקול הפנימי מסיני שיש בו. המילים הנהדרות של משה בפרשה פונות לא רק לשמים אלא גם אלינו במטרה לרומם יצורים ארציים ולהעלות אותם על דרך ואורח חיים ששואפים לשמים.
שבת שלום וגמר חתימה טובה
הרב דוב בערל וויין
נראה שלא מספיק לעשות אלא צריך גם להיות מסוגל להקשיב ולהבין. במשנה נאמר שיש הד מסיני ("בת קול") שאנחנו יכולים לשמוע בכל יום בחיינו. יהודים רבים אינם שומעים את ההד הזה של הקדושה והשליחות רק מפני שאינם מטים לו אוזן. הקול מסיני, כמו הקול ב"האזינו", הוא קול פנימי שיוצא מתוך נשמתנו ותודעתנו. הוא אומר לנו מבפנים מה נכון ומה פסול, מה עלינו לעשות וממה עלינו להימנע.
אבל מהקול הפנימי, גם אם הוא עקשן, אפשר בקלות להתעלם. אם איננו מוכנים לשמוע אותו ולהאזין באמת למסר שלו, בסופו של דבר הוא הולך ונחלש עד שגם כשאנחנו כן רוצים להקשיב לו, איננו מסוגלים לשמוע אותו עוד. משום כך עלינו להתרכז בהאזנה בכל מחיר, להקשיב להד מסיני שנמצא בתוכנו ולפעול לפי הוראותיו ועצתו.
גם האזנה יכולה לפעמים להיות מלאכה קשה. יש בנו סלידה מולדת מדברי ביקורת על עצמנו ועל ההתנהגות שלנו, בייחוד כשמדובר בביקורת "בונה". אבל הנכונות לשמוע מה אחרים אומרים עלינו, להקשיב להם באמת, אפילו כשאנחנו מרגישים שהמילים וההאשמות אינן מוצדקות, היא היא הסימן לקדושה ולמחוייבות אמיתית לתקן את עצמנו ומידותינו.
רבנו ישראל ליפקין מסלנט, מייסד תנועת המוסר בליטא לפני 150 שנה, פירש פעם את הפסוק בתהילים שאומר "בקמים עליי מרעים תשמענה אוזניי". ההסבר הפשוט לפסוק הוא שכאשר אנשים קמים כדי להרע לי, תן לי התראה מוקדמות כדי שאוכל לסכל את תוכניותיהם.
אך רבנו ישראל פירש את הפסוק אחרת: כאשר אנשים שמבקרים אותי, אנשים שלא אוהבים אותי ואני לא אוהב אותם, באים לומר דברים נגדי, תן לי את הכוח ואת החוסן לשמוע אותם באמת. אולי יהיה בדבריהם דבר או שניים שיש בהם אמת, ואוכל לתקן את מגרעותיי ולהפיק מכך תועלת.
המפתח לתיקון המידות של האדם טמון ביכולתו להקשיב - לאחרים וגם לקול הפנימי מסיני שיש בו. המילים הנהדרות של משה בפרשה פונות לא רק לשמים אלא גם אלינו במטרה לרומם יצורים ארציים ולהעלות אותם על דרך ואורח חיים ששואפים לשמים.
שבת שלום וגמר חתימה טובה
הרב דוב בערל וויין
