Printer Friendly
כי תצא
את/ה נהנה מדברי הרב וויין בעברית?
ספרו של הרב בערל וויין בעברית
חוקי חיים
שיחות ורעיונות לאלול ולירח האיתנים (חודש תשרי)
העוסקים בענייני תשובה, הימים הנוראים וסוכות
כשמו כן הוא - הספר מכיל חוקי חיים רבים שמנסחם כדרכו הרב וויין באופן נפלא
הזדרז לרכוש בטל. 02-5380105
http://www.rabbiwein.com/Chukei-Chaim--by-Rabbi-Berel-Wein-brHebrew-Book-P3.html
חוקי חיים
שיחות ורעיונות לאלול ולירח האיתנים (חודש תשרי)
העוסקים בענייני תשובה, הימים הנוראים וסוכות
כשמו כן הוא - הספר מכיל חוקי חיים רבים שמנסחם כדרכו הרב וויין באופן נפלא
הזדרז לרכוש בטל. 02-5380105
http://www.rabbiwein.com/Chukei-Chaim--by-Rabbi-Berel-Wein-brHebrew-Book-P3.html
פרשת השבוע נפתחת במלחמה ומסתיימת במלחמה. המלחמה הראשונה שמתוארת בפרשה היא נגד אויב בלתי ידוע, בלתי מוגדר ובלתי מזוהה. זאת מלחמה כללית, כביכול, שמנוהלת למען מטרות שאינן ברורות ובנסיבות שאינן מוגדרות. המלחמה השנייה שמתוארת בסוף הפרשה מתנהלת נגד אויב ותיק ומר, עמלק, והיא מלחמת הישרדות.
המלחמה הראשונה איננה חובה. התורה מקדימה אותה במילת תנאי, "כי תצא" כלומר "אם" תצא למלחמה. המלחמה השנייה היא מצווה מן התורה. כולנו חייבים בה. היא נועדה להציל את עם ישראל מידי אויב שמטרתו היחידה היא להשמיד אותנו. המלחמות שונות, לפיכך, לא רק בתכליתן ובסיבתן אלא גם בעוצמתן.
במלחמה נגד עמלק איננו מבקשים ניצחון זמני אלא הישג נצחי. אנחנו מבקשים למחות את עמלק, פשוטו כמשמעו. מלחמה זו היא קיום הצו התלמודי האומר "הבא להורגך השכם להורגו". בעולמנו היום, עם המוסר היחסי והפציפיזם הנעים של משאלת-הלב, המצווה להשמיד את עמלק מעוררת בנו תחושת אי נוחות. נדמה לנו שאולי אם נדבר עם עמלק בהיגיון ונפייס אותו בויתורים הוא יירגע ויהיה נחמד אלינו.
התפיסה הזאת נכונה ביחס למלחמה הראשונה שמתוארת בפרשה. למעשה, התורה תמיד מצווה עלינו לנסות להשיג שלום לפני שאנחנו יוצאים למלחמה. אך במלחמה נגד עמלק אין שום זכר לגישה או למדיניות כזאת. זה תמיד מצב של עמלק או אנחנו. העם היהודי מוכן לוותר על הספדים נעימים בעיתונות העולמית ובוחר להמשיך להתקיים.
יש עוד הבדל מרכזי בין המלחמות שהתורה מתארת בפרשה הזאת. במלחמה הראשונה יש סכנה של התרועעות עם נשות האויב. התורה עושה ויתורים זמניים במצב כזה, על אף שהיא מזהירה במפורש מפני התוצאות ארוכות הטווח של יחסים כאלה. אך במלחמה נגד עמלק אפשרות כזאת אפילו לא מוזכרת. ברור שהמלחמה נגד עמלק היא מלחמת הישרדות שבה יחסים כאלה אינם סבירים ואולי אפילו בלתי אפשריים. עמלק לא מבקש רחמים כי הוא לא נותן שום רחמים. זאת מלחמת התשה גדולה שבה ייקבע מי יישאר עומד בסופו של המאבק. לכן היא פוסלת כמעט מראש כל סוג של אינטראקציה חברתית בין שני הצדדים.
עמלק לבש צורות רבות ונקרא בשמות רבים במאבק שלו בנו שנמשך כבר אלפי שנים. הוא לא הוכנע סופית אלא תמיד שב וקם בצורה אחרת ובמקום אחר. אנחנו שומעים את תחזיותיו התוקפניות ואת דברי הרהב שלו על חורבננו כמעט בכל יום. אסור לנו להתפתות לתחושת שלווה ולהאמין שהאזהרות שלו אינן כנות.
לעמלק תמיד הייתה מטרה להשמיד אותנו. הוא תמיד זכה להצלחה חלקית, על אף שתמיד נכשל והובס בסופו של דבר. חשוב שנבין שהמאבק שאנחנו מנהלים נגד עמלק הוא מאבק אמיתי ונואש, וכדאי שנתפלל שאלוקי ישראל, יחד עם עם ישראל, יסכל את התוכניות המרושעות של עמלק גם הפעם.
שבת שלום
הרב דוב בערל ויין
המלחמה הראשונה איננה חובה. התורה מקדימה אותה במילת תנאי, "כי תצא" כלומר "אם" תצא למלחמה. המלחמה השנייה היא מצווה מן התורה. כולנו חייבים בה. היא נועדה להציל את עם ישראל מידי אויב שמטרתו היחידה היא להשמיד אותנו. המלחמות שונות, לפיכך, לא רק בתכליתן ובסיבתן אלא גם בעוצמתן.
במלחמה נגד עמלק איננו מבקשים ניצחון זמני אלא הישג נצחי. אנחנו מבקשים למחות את עמלק, פשוטו כמשמעו. מלחמה זו היא קיום הצו התלמודי האומר "הבא להורגך השכם להורגו". בעולמנו היום, עם המוסר היחסי והפציפיזם הנעים של משאלת-הלב, המצווה להשמיד את עמלק מעוררת בנו תחושת אי נוחות. נדמה לנו שאולי אם נדבר עם עמלק בהיגיון ונפייס אותו בויתורים הוא יירגע ויהיה נחמד אלינו.
התפיסה הזאת נכונה ביחס למלחמה הראשונה שמתוארת בפרשה. למעשה, התורה תמיד מצווה עלינו לנסות להשיג שלום לפני שאנחנו יוצאים למלחמה. אך במלחמה נגד עמלק אין שום זכר לגישה או למדיניות כזאת. זה תמיד מצב של עמלק או אנחנו. העם היהודי מוכן לוותר על הספדים נעימים בעיתונות העולמית ובוחר להמשיך להתקיים.
יש עוד הבדל מרכזי בין המלחמות שהתורה מתארת בפרשה הזאת. במלחמה הראשונה יש סכנה של התרועעות עם נשות האויב. התורה עושה ויתורים זמניים במצב כזה, על אף שהיא מזהירה במפורש מפני התוצאות ארוכות הטווח של יחסים כאלה. אך במלחמה נגד עמלק אפשרות כזאת אפילו לא מוזכרת. ברור שהמלחמה נגד עמלק היא מלחמת הישרדות שבה יחסים כאלה אינם סבירים ואולי אפילו בלתי אפשריים. עמלק לא מבקש רחמים כי הוא לא נותן שום רחמים. זאת מלחמת התשה גדולה שבה ייקבע מי יישאר עומד בסופו של המאבק. לכן היא פוסלת כמעט מראש כל סוג של אינטראקציה חברתית בין שני הצדדים.
עמלק לבש צורות רבות ונקרא בשמות רבים במאבק שלו בנו שנמשך כבר אלפי שנים. הוא לא הוכנע סופית אלא תמיד שב וקם בצורה אחרת ובמקום אחר. אנחנו שומעים את תחזיותיו התוקפניות ואת דברי הרהב שלו על חורבננו כמעט בכל יום. אסור לנו להתפתות לתחושת שלווה ולהאמין שהאזהרות שלו אינן כנות.
לעמלק תמיד הייתה מטרה להשמיד אותנו. הוא תמיד זכה להצלחה חלקית, על אף שתמיד נכשל והובס בסופו של דבר. חשוב שנבין שהמאבק שאנחנו מנהלים נגד עמלק הוא מאבק אמיתי ונואש, וכדאי שנתפלל שאלוקי ישראל, יחד עם עם ישראל, יסכל את התוכניות המרושעות של עמלק גם הפעם.
שבת שלום
הרב דוב בערל ויין
