Printer Friendly

פרשת השבוע - פנחס

 

פנחס איננו דמות פופולארית במיוחד ביהדות וגם לא בדורו. בני ישראל כעסו על המעשה האלים שעשה כאשר הרג את נשיא שבט שמעון בלי לקיים הליך משפטי ראוי. בגלל ההתמרמרות הזאת, הקב"ה בכבודו ובעצמו, כביכול, מברך את פנחס באופן אישי ומעניק לו את מתנת הכהונה והשלום. העם מפקפק במניעיו של פנחס, אך הקב"ה מצדיק אותם, אך יש צורך שהקב"ה עצמו ידבר, כביכול, כדי להסות את האנשים שמתנגדים לפנחס ולמעשיו.

משום כך רצוי לציין ולהדגיש שאין עוד מעשה של קנאות קדושה שמוזכר בתורה או שזוכה לתמיכה במסורת היהודית. פנחס והתנהגותו הם היוצא מן הכלל, ולא הכלל, ביהדות.

הקנאות היא תכונה שקשה מאד להעריך בצורה נכונה. עד כמה התכונות האישיות של האדם מעורבות בהתנהגות קנאית כזאת? ההיסטוריה היהודית מלאה קורבנות של קנאה דתית שמתו בגלל התקפות אישיות שבאו במסווה של אדיקות דתית וקנאות דתית. לא פעם הקנאי מכסה על חולשותיו וספקותיו שלו כאשר הוא תוקף אחרים. מסיבה זו פקפקו בני ישראל במניעיו של פנחס כשהרג את זימרי. לכן ברור שרק הקב"ה יכול היה להציל את פנחס מהביקורת הבלתי מוצדקת וממורת הרוח של הציבור.

אך במעשה הזה מזהירנו הקב"ה מפני הסכנות שבקנאות. שוב לא יתערב הקב"ה כדי להציל קנאי ממורת הרוח של הציבור וההיסטוריה.

אנחנו פוגשים את פנחס שוב מאוחר יותר בהיסטוריה היהודית, וגם הפעם ברגע של טרגדיה אישית. כשהוא משמש ככהן גדול וכראש הסנהדרין בתקופת יפתח השופט, יפתח נודר נדר שמי שייצא מפתח ביתו ראשון לקבל את פניו עם שובו כמנצח מהקרב למען הצלת בני ישראל מהדיכוי של בני עמון, יהיה לה' ויעלה לעולה. בתו של יפתח, שלא ידעה על הנדר של אביה, מיהרה לצאת כדי לקבל את פני הגיבור השב אל ביתו.

בסופו של דבר יפתח מקיים את נדרו והורג אותה על המזבח. כל הסיפור הנורא הזה היה יכול להימנע. חכמי התלמוד מספרים שיפתח יכול היה להתיר את נדרו למפרע אילו היה בא אל פנחס ואל בית הדין שלו ומבקש התרת נדרים. אך הגאווה והיוהרה עמדו בדרכו, אפילו כשהמחיר היה חיי בתו. יפתח סירב להשפיל את עצמו - שהרי היה שופט בישראל - ולהופיע בפני פנחס כדי לבקש התרת נדר. ופנחס, על אף שהוא ידע על הנדר הזה, גם הוא סירב להשפיל את עצמו - שהרי היה כהן גדול וראש הסנהדרין - וללכת אל יפתח כדי להתיר את נדרו.

כפי שמציין התלמוד בצער רב, בגלל עלבון וגאווה, קיפחה אישה חפה מפשע את חייה. המוניטין של פנחס נפגע בעקבות התקרית הזאת. אולי זאת אחת הסיבות לכך שהקנאות של פנחס לא מופיעה שוב בתורה ולא זוכה בה שוב לשבחים.

שבת שלום,

הרב דב ברל ויין