Printer Friendly
פירעונם של צ'קים דחויים
ברוב החברה הישראלית וגם בחלקים של החברה היהודית הכללית מקובל לתת ולקבל המחאות למועד עתידי, קרי, צ'קים דחויים. רבים משלמים את שכר הלימוד בצורה הזאת וגם את ההתחייבויות שלהם לצדקה הם ממלאים בדרך זו. כשעבדתי כעורך דין, היה לי לקוח שהיה אמיד מאוד, ובכל זאת תמיד שילם את חובותיו בצ'קים דחויים. הודעתי לו שמבחינה טכנית זה לא כל כך חוקי, ומכל מקום, מאחר שהיה לו הסכום הדרוש בהישג יד, לא היתה סיבה שיתעקש לשלם בצ'ק דחוי. תשובתו לדבריי היתה שכאשר אתה נותן לאדם או למוסד צ'ק דחוי, אותו אדם או מוסד מתפלל שתישאר בריא ותמשיך להצליח, לפחות עד שהצ'ק ייפדה בבנק. האמת היא שיש מידה מסוימת של היגיון אינטואיטיבי בהשקפה הזאת.
מכל מקום, מתן וקבלה של צ'ק דחוי הם מעשים שדורשים אמון ואמונה. הנותן בטוח שהוא יוכל לפרוע את הצ'ק במועד העתידי הנקוב, והאדם שמקבל את הצ'ק מכריז בכך, כמובן, שהוא מאמין שנותן הצ'ק יצליח להשיג את הסכום הנקוב במועד הפירעון. כך נוצרים יחסים אינטימיים יותר בין שני הצדדים המעורבים, יחסים ששולטת בהם תחושה של אמון הדדי, גם אם יש באנשים בשני הצדדים מידה של ספקנות וחשדנות.
אלוקי ישראל נתן לנו כמה וכמה צ'קים דחויים. קיבלנו צ'ק דחוי, גם אם בימינו הוא נפרע בחלקו, שמבטיח לעם היהודי את ארץ-ישראל. צ'ק דחוי נוסף מבטיח לנו את חזרתו של עם ישראל, כפרטים וכאומה, לאורח חיים של תורה ועבודת השם. צ'ק גדול מאוד נוסף שעדיין לא נפרע הוא זה שמבטיח את ימות המשיח, עם השלום, השלווה והעצמאות שאותו עידן יביא עמו לעם ישראל ובסופו של דבר לאנושות כולה. עוד כמה צ'קים דחויים שטרם נפרעו מבטיחים לעולם שלום ושלווה, שיטה הוגנת לשגשוג כלכלי והכרה של כל העולם בשלטונו של האל על כל ענייני האדם.
העם היהודי בטח באל והאמין בכל ליבו שהצ'קים האלה ייפרעו במלואם. הבעיה בעניין זה היא שעל כל הצ'קים הדחויים שקיבלנו מהקב"ה אין תאריך. איננו יודעים מתי בדיוק נוכל להציג אותם ולקבל את התשלום המובטח בבנק שבשמים. לפיכך מידת האמון והאמונה שמלווה צ'קים דחויים תמיד כפולה ומכופלת כשמדובר בהתחייבויות של הקב"ה לעם ישראל. צ'קים דחויים בלי תאריך הם באמת עניין שדורש אמון גדול בנותן הצ'ק. בכל ההיסטוריה הארוכה של העם היהודי נותר האמון של היהודים בנותן הצ'קים האלה איתן. בימינו אפילו התחלנו לראות שחלק מהם מתחילים להיפרע.
בעולם היהודי מתנהל כבר מאתיים שנה ויכוח בשאלה אם להעמיד את הצ'קים האלה לפירעון מיידי גם אם זה שנתן אותם, הקב"ה, לא הודיע לנו במפורש שתאריך הפירעון הגיע. הויכוח הזה עודנו בא לידי ביטוי במאבק השנוי במחלוקת בעולם הדתי בנושא הציונות והקמת מדינת ישראל. במידה מסוימת, כולנו יכולים להסכים שהצ'ק הדחוי ההוא כבר נפרע בחלקו. השאלה היא אם צ'ק דחוי יכול להיפרע חלקית או שמוכרחים לחכות שכל הסכום יינתן בפעם אחת. לא קיבלנו שום הוראות בעניין זה, ולכן אנחנו שרויים בבלבול וחשים ספק בעניין האמון שנתנו בעניין פירעון הצ'ק הזה.
השתיקה של נותן הצ'ק כלפי חוץ רק מגבירה את הספקות ואת הבלבול בסוגיה זו. הצ'ק הדחוי בעניין קיבוץ הגלויות של עם ישראל גם הוא נפרע ברובו, על אף שמיליוני יהודים עדיין בוחרים מרצונם להישאר בארצות התפוצה. לכן נדמה שהצ'קים ייפרעו בחלקים, ולא בתשלום גדול אחד. מאחר שהצ'קים הדחויים לא הגיעו עם תאריך, אין לנו שום סיבה להתלונן או להתייאש. אנחנו מקווים ומתפללים לראות את כולם נפרעים במהרה בימינו, אבל עד אז, אנחנו חייבים להמשיך להאמין במי שנתן לנו את הצ'קים הדחויים ולהאמין שהם ייפרעו במלואם בלב שלם וביד רחבה.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
