Printer Friendly
מסורת
על אף שהעולם היהודי הדתי בנוי בעיקרו על התורה שבעל-פה והתורה שבכתב, הוא בכל זאת מכיל מרכיב נוסף חשוב לא פחות כמעט - מסורת. המסורת בעולם היהודי באה בצורה של משפחה, מנהגים, נורמות חברתיות, ואולי, חשוב מכול, גישה והשקפת עולם. היעדר של מערכת רציפה של מסורות חברתיות ומשפחתיות יוצר, בלי כוונה, השקפה מוטה ומעוותת על החיים והמנהגים היהודיים. רבות מן הבעיות שאנחנו עדים להם היום בחברה היהודית הדתית, בייחוד בישראל, נובעות מהעובדה שיש בתוך העולם הדתי מגזר גדול שמסיבות שונות (שאני מקווה לציין בהמשך המאמר הזה) אין לו מסורת, על אף שהוא מקפיד על קיום המצוות ואפילו על לימוד תורה.
למדנות שאיננה מלווה במסורת ובמנהגים חברתיים נוטה ליצור השקפת עולם מעוותת וצרה ולהוביל להתנהגות מוזרה, לגישות חריגות ואפילו לאלימות שאין לה שום הצדקה, מאחר שבמהותה היא מנוגדת למערכת הערכים של התורה שקובעת את ההלכה ואת החיים היהודיים הראויים. פרופ' חיים סולובייצ'יק, במאמרו המשפיע לפני עשרות שנים, ציין שהיהדות האורתודוכסית אחרי השואה הפכה מדת מבוססת לדת שבה שולט הספר. בכך הוא בעצם טען ששרשרת המסורת החברתית שהדריכה את החיים היהודיים במשך מאות שנים בגולה נותקה, הושלכה הצדה, ובתוך זמן קצר אפילו קיומה יישכח מלב. זה סיכום מדויק למדי של המצב בעולם היהודי הדתי היום.
השואה היא סיבה עיקרית לשבירת שרשרת המסורת בחברה היהודית של ימינו. האנשים שהיו נושאי המסורת נרצחו. 98 אחוזים מיהודי ליטא נרצחו על ידי הגרמנים, הבולשביקים הרוסים והליטאים. הניצולים מצאו את עצמם בחברות זרות, עקורים ולרוב בלי יכולת לספר על החוויות שעברו ועל חייהם הקודמים. לכן הם לא סיפרו איך התנהלו החיים בליטא ומה היו המנהגים החברתיים והשקפות העולם שם. 95 אחוזים מיהדות פולין ואוקראינה הושמדו באופן דומה, וגם כאן הניצולים לא היו מוכנים או מסוגלים לשחזר את תנאי החיים של מזרח אירופה, שבה שגשגה משפחתם והמסורות החברתיות שלהם פרחו.
אלה שעלו לישראל מצאו את עצמם במלחמת תרבות עם החילוניים, האתיאיסטים, הממסד השמאלני ששלט אז ביישוב ובמדינה הצעירה. באמריקה מצאו הניצולים את עצמם בחברה שעודדה אותם לשכוח את מנהגי העולם הישן ותמכה בתפיסת "כור היתוך", בהיטמעות והתבוללות מלאה בחיים האמריקנים. בדרך זו נולד בעולם היהודי-דתי "היהודי החדש": יהודי ששמר מצוות, למד תורה והיה מוכן להגן על אורח החיים התורני, שקם מחדש כמעט כנגד כל הסיכויים, בכל אמצעי שעמד לרשותו. אך ל"יהודי החדש" הזה לא הייתה שום מסורת חברתית יהודית שלימדה דפוסי ההתנהגות. במקום מסורת הוא קיבל, או יצר לו, אגדות, סיפורים ומיתוסים, ובנה את החברה שלו סביב אשליות ובדיות. זה מה שהוביל למבוי הסתום ולבעיות החמורות שאיתן אנחנו מתמודדים היום בכל היבט של חיי החברה היהודיים, בעיות שדחפו אותנו להקצנה מפני שתחושת הנורמאליות והפרופורציות שהמסורת תמיד העבירה לדור הבא הושמדה.
לקלחת הזאת של החיים היהודיים הדתיים נוסף בואן של תנועות ש"החזירו" בהצלחה אלפי ילדים של משפחות יהודיות מתבוללות או לא דתיות לאורח חיים של קיום המצוות ולימוד תורה. האנשים הנפלאים האלה הגיעו, מטבע הדברים, בלי שום מסורת משפחתית או חברתית. ברוב המקרים גם אלה שהיו המורים והמדריכים שלהם לא קיבלו, כחלק מהחינוך שלהם, מסורת של נורמות חברתיות יהודיות. אנשים שחזרו בתשובה נמשכו לא פעם לעבר כתות קיצוניות בחיפוש אחר נשמה ורוחניות. קבוצות שבמזרח אירופה היו מיעוטים קטנים - ישיבות שוליים, אידיאליסטים קיצוניים - הפכו עכשיו לזרם המרכזי בעולם היהודי הדתי.
גם האנדרלמוסיה הפוליטית הממושכת והאינסופית שמאפיינת את החיים של החברה בישראל תרמה לכך שקבוצות ורעיונות שוליים ונטולי מסורת הפכו לזרם המרכזי כאן. כך קרה שהמסורות החברתיות של היהודים בנוגע לסוגיות חברתיות רבות נשכחו או עוותו לבלי הכר. הקושי ליצור השקפת עולם חדשה ומאוזנת ואיתה נורמות חדשות להתנהגות חברתית, מסורת חדשה אם תרצו, הוא עצום. אבל אם אנחנו רוצים שהחיים היהודיים הדתיים ישגשגו ויצליחו פה זה משהו שאנחנו מוכרחים לעשות.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
