Printer Friendly
ברכות וגם...
פרשת השבוע מדגישה את נושא הברכות וגם את התחזיות הנעימות פחות. הבעיה עם ברכות ואמירות שליליות לכאורה היא שלא קל לזהות מיד או בקלות אם הן טובות או רעות. פעמים רבות בחיים מה שנראה לנו כברכה בזמן מסוים מתגלה בעצם כדבר שלילי מאוד בטווח הארוך, ומה שנראה בתחילה כאמירה או התרחשות מצערת או שלילית הופך בסוף למקור ישועה ולברכה.
כולנו מכירים את הסיפור על האיש שקילל את מזלו כשהגיע באיחור לתפוס את התא שלו על ה"טיטניק". מזלו הרע, לכאורה, הציל את חייו ואת משפחתו. הנאות מובילות לא פעם להשלכות הרסניות, ממש כפי שלעתים קשיים וייסורים מולידים תוצאות חיוביות והישגים ברבות הימים.
רבים הרעו להסכמי ה"שלום" שנראו להם נהדרים וטובים, אך, למעשה, הם התבררו לבסוף כסנונית שבישרה על אלימות ומלחמות בעתיד. חגגנו הלוואה שקיבלנו חינם רק כדי לשלם את המחיר כאשר הכלכלה העולמית קרסה בעקבות הצלחתנו בעבר והביאה עלינו קשיים בלתי צפויים. מאחר שהחיים בלתי צפויים, ברור שיש להמתין ולא למהר ולקבוע אילו דברים, בחיי הפרט או העם, הם באמת ברכה. מה שאנחנו משוכנעים שהוא טוב לא תמיד מתברר כדבר חיובי או מועיל בסופו של דבר.
התורה מזהירה אותנו שלא להיות אדישים או מתחכמים מדאי כלפי האירועים שמתרחשים בחיינו. הראייה של האדם מוגבלת מאוד, מפני שכל דבר שקורה בחיים מלווה בחוסר ודאות ובערפול מסוים. לכן התורה מתעקשת שנהיה תמימים - פשוטים, שלמים - כשאנחנו בוחנים את האירועים. אמונה בקב"ה היא הוודאות היחידה שנותרה לבני האדם. על אף שיש הפרדה חדה בין הדת למדינה בארצות הברית, על שטר הדולר כתוב "אנחנו שמים את מבטחנו בא-ל". רק הא-ל יודע באמת אילו אירועים יתגלו בסופו של דבר כברכה.
כל מנהיגי החסידות הכריזו שאדם צריך להתפלל לקב"ה ולומר "מה שטוב בעיניך, זה מה שאנחנו רוצים שיקרה". המורים שלי בישיבה לימדו אותנו להיזהר במה שאנחנו מבקשים בתפילה מהקב"ה מפני שייתכן שהוא ישמע את הבקשה וייענה לה, וזה לא תמיד יהיה לטובתנו. החכם הגדול, רבנו ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים" אמר שיש אנשים שמסוגלים להתמודד עם עושר, שעושר יכול להיות להם ברכה, אך יש אנשים שלא יכולים להתמודד עם העושר (בייחוד אם הוא נופל לידיהם פתאום), ולכן הברכה הופכת לקללה להם ולמשפחותיהם.
אני מכיר מניסיוני האישי כרב, אנשים שכאשר הרוויחו שכר ממוצע היו אנשים נפלאים, וכאשר המזל האיר להם פנים, לכאורה, ולפתע הם התעשרו מאוד, הם נעשו בלתי נסבלים לזולתם ולבסוף גם לעצמם.
כשהשנה החדשה באה עלינו לטובה, כולנו מתפללים לשלום אמת, לשגשוג, להרמוניה ולנחת במשפחה. אך אדם חכם יקפיד שרשימת הבקשות שלו תהיה קצרה. במקום לבקש בקשות, ראוי שניכנע לרצון האלקים ונאמר שמה שטוב בעיני הקב"ה טוב גם בעינינו. בעולם של תביעות אדירות ובלתי פוסקות לעוד מכל דבר חומרני, ולכן חולף, נהיה נאמנים למסורת היהודית אם ננהג בענווה ונמעיט בדרישות ובבקשות.
האמת היא שאנחנו בעצם צריכים מעט מאוד, גם אם אנחנו רוצים הרבה. היכולת להתמודד עם הסתירה הזאת בין הצורך והרצון היא המפתח לרוחניות ולשביעות רצון מהעולם הזה ומהחיים האלה. הרעיון הזה מופיע שוב ושוב בתורה ובכתבי הקודש. היהדות איננה מטיפה לעוני או מהללת אותו, אך היא בוודאי מטיפה למתינות בכל דבר, מפני שרק במתינות אפשר למצוא ברכה אמיתית. מותר לנו לבקש ברכות, אך ראוי שנבקש ברכות במידה שנוכל להכיל ומהסוג שנוכל להפיק ממנו תועלת אמיתית. לזה אנחנו צריכים להתפלל.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
