Printer Friendly
שבת חזון
השבת הזאת, השבת שלפני תשעה באב, מכונה במסורת "שבת חזון". השם נגזר, כמובן, מהמילה הפותחת של ההפטרה מהנביא ישעיהו שאנחנו קוראים בשבת הזאת בבית הכנסת. "חזון" פירושו חיזיון או נבואה. המילה עצמה היא ניטראלית. חזון יכול להיות חיובי, אופטימי ומרומם רוח, והוא יכול להיות גם תחזית כואבת על אירועים איומים כפי שהם מוצגים בנבואת ישעיהו הזאת. במובן זה המילה "חזון" מייצגת את הבחירה המתמדת שעומדת בפני בני האדם בכל פן ובכל זמן בחייהם. כיצד אנחנו רואים את עתידנו? האם העולם יהיה טוב יותר למרות כל הקשיים שיש היום, או שנגזר עלינו לחזור תמיד על הכישלונות, האכזבות והאסונות?
התורה והמסורת היהודית דורשים מאתנו לראות חזון לעתיד, לקבוע מטרה ויעד למסע שלנו כעם. אך הבחירה בסוג החזון שאנחנו רוצים לעתידנו תמיד נשארת בידינו. השכלה בלי חזון אינה אלא מרדף ריק מתוכן אחר עובדות. חינוך ללא חזון הולם - כמו בברית המועצות של סטלין ובדגמים אחרים של חינוך חילוני צרוף שקיימים בעולם היהודי אפילו היום - הורס יותר ממה שהוא בונה וגוזר על הדורות הבאים מסלול של טעות ותבוסה. זאת בעצם מהות המסר של נבואת ישעיהו בהפטרה של השבת הקרובה. חזון שגוי בקביעת יעדים וסדרי עדיפויות כשמנהיגים אומה עלול להיות מסוכן וקטלני.
נביאי ישראל קבעו תוכנית לחזון נכון לאומה. הם הדגישו שהבחירות הנכונות לעתיד תלויות בהבנת האירועים שהתרחשו בעבר. על אף שיהיה זה מעשה מטופש, אם לא מטורף, להתמיד במדיניות או ברעיונות שהוכחו כשגויים ומזיקים, הנטייה לעשות זאת עדיין חזקה בקרב העם היהודי. קשה עד מאוד להודות בטעות, ונראה שככל שהטעות גדולה יותר, כן קשה יותר להכיר בה.
דומה שמבחינה פוליטית ודיפלומטית ברור שהמדיניות של מדינת ישראל בעשרים השנים האחרונות בעניין "שטחים תמורת שלום" ושאר מנטרות נאצלות, הוכחה כמוטעית ומזיקה. אך איש אינו מוכן להכיר בשגיאות האלה ובאידיאולוגיה שהביאה ויישמה אותן, אותה אידיאולוגיה שנצמדת אליהן בעקשנות אפילו היום, גם לנוכח כל הראיות שמוכיחות עד כמה היא חסרת כל בסיס.
החיפוש אחר "עגלה מלאה" חילונית נמשך יותר ממאה שנים בלי להניב שום תוצאות, חוץ מהתעלמות מוחלטת מהיהדות ומערכיה, ולכן יש היום מגמה הולכת וגוברת של התבוללות והתרחקות מהעם היהודי וממדינת ישראל. חוסר היכולת לנסח חזון משמעותי יותר של היהדות ושל מערכת הערכים שלה פגע בדורות של צעירים יהודים והשאיר אותם נטושים בים של שנאה וייאוש. אין ספק שחזון רע גובה מחיר כבד וכואב.
אבל לא הכול אבוד, וגם לא צריך להיכנע לייאוש כשמדובר בעתידנו. אותו נביא שמתאר את חזון החורבן והצער בהפטרה שנקרא בשבת הקרובה, ישעיהו, ממשיך ומציג בשבעה חזונות מרוממי רוח של גאולה ותקווה והצלחה בשבועות הבאים, בשבעת השבועות שיביאו אותנו אל ראש השנה ויום כיפור. יש לנו אפשרות להחליט איזה חזון של הנביא אנחנו רוצים לממש.
על פני השטח הבחירה אמורה להיות קלה ופשוטה, אך מאחר שהמעבר לחזון החיובי דורש מאתנו לבצע שינויים עמוקים במבנה המערכת החינוכית והחברתית שלנו, יהיה קשה לבחור בחזון הנכון וליישם אותו. יש שכבות רבות של אדישות, שגיאות, אינטרסים ומנהיגות קצרת רואי שצריך לקלף כדי לגלות לעם את החזון החיובי הגדול. נדרש לנו זמן רב להכניס את עצמנו לבוץ הנוכחי, ולכן נצטרך סבלנות רבה והתמדה כדי לחלץ את עצמנו מתוכו ולזנוח את החזון הרע לטובת חזון מזהיר וברור יותר. שבת חזון מבהירה לנו את האפשרויות שעומדות בפנינו ואת ההשלכות של כל אחת מהן. כמו בכל דבר אחר בחיים, התורה מצווה אותנו לבחור בתבונה.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
