Printer Friendly
הקשר היווני - הבר והמוץ
יוון כיכבה בחדשות בחודשים האחרונים בגלל מצב קרוב לפשיטת רגל של כלכלתה הבזבזנית. היא לוותה יותר מדי ולעתים קרובות מדי ובזבזה את הכול על תוכניות חברתיות ושאר רעיונות פופוליסטיים שלא היה לה כסף לממן אותם, וכעת הגיע מועד הפירעון. אז באתונה האזרחים מפגינים, שובתים ומוחים כשהממשלה נאלצת לאמץ מדיניות כלכלית של צנע שאינה פופולארית כלל ועיקר.
לדעתי, יש לבעיה היוונית פן נוסף, מאפיין שחלחל לחברה המערבית והיהודית בעשורים האחרונים: כל ההיבטים השליליים של תרבות יוון העתיקה ואורחותיה חזרו ובגדול לאחר שהיו רדומים אלפי שנים.
הנהנתנות, פעילות מינית חסרת מעצורים, פורנוגרפיה, התעללות בילדים, האדרה של הגוף, אישור המתת חסד לכל "החריגים" בחברה, חוסר סובלנות איומה כלפי האחר, האדרה ציבורית גורפת של ההומוסקסואליות ושנאה כלפי היהדות והיהודים עם הפולחנים "המוזרים" שלהם - כל אלה היבטים בולטים של היווניות שניתן לזהות בחברה של ימינו.
כל אלה מאפיינים של החברה היוונית מלפני שנים רבות. החברה היוונית העניקה לתרבות האנושית גם את הפילוסופיה, התיאטרון, המוזיקה, צורה מוגבלת מאוד של דמוקרטיה, יצירות מופת בפרוזה ובשירה וגילויים במדע, באסטרונומיה ובמתמטיקה. העולם היה נוהג בתבונה אילו היה שומר על הבר ומשליך את המוץ. אך בעולמנו היום המוץ שולט.
כל החולשות הרוחניות והמוסריות שהחברה היוונית העתיקה מייצגת אומצו משום-מה בשלמותם וקיבלו מעמד של ערכים מקודשים ואורח חיים שאסור לנגוע בו. כמו שהחשבון על השגיאות הכלכליות של יוון הגיע לפירעון, גם לחזרה אל תחלואיה של החברה היוונית העתיקה יגיע יום חשבון ופירעון.
אחד מעיקרי היהדות שהיוונים התנגדו לו יותר מכל היה מצוות המילה. כשהיוונים שלטו ביהודה זמן קצר לפני מרד המכבים, הם אסרו על המילה. יהודים רבים הוצאו להורג על ידי היוונים מפני שקיימו את מצוות שמירת בריתו של אברהם אבינו.
יהודים הלניסטים עברו ניתוחים כואבים להחזרת העורלה במטרה להשתלב בחברה היוונית. היוונים הכריזו שמצוות המילה היא בעצם "התעללות" בגוף. גם בברית המועצות, תחת שלטונם של אנשי קידמה דגולים כמו לנין, סטלין ודומיהם, נאסרה המילה. איזו נאורות מצדם של אותם רוצחי מיליוני חפים מפשע לגלות אכפתיות כזאת לכאבם, לכאורה, של תינוקות.
כרגע יש בסן פרנסיסקו, קליפורניה, הצעות חוק שיצביעו עליה בעוד כמה חודשים, לאסור את המילה על כל אדם מתחת לגיל 18. זה עוד צעד שמאמץ את תרבות יוון העתיקה וערכיה לחיקה של החברה המערבית המודרנית.
מאחר שתומכי אותה הצעת חוק, כמו כל בני ארצם המתקדמים והצדקנים, יודעים מה הכי טוב לאותם המונים נבערים ומסכנים, הם חשים שיש להם הצדקה מלאה לכפות את התפיסות שלהם על האוכלוסייה כולה. ומאחר שיש יותר משמץ של אנטישמיות בכל המחזה המצער הזה, ותמיד יהיו יהודים הלניסטיים שיתמכו בפעילות אנטי-יהודית כזאת, סוגיית המילה היא כעת נושא לדיון ציבורי ולמחלוקת. שנאה שהיתה רדומה 2,500 שנה מתעוררת עכשיו במסווה של חמלה על תינוקות ושאר טענות ומיתוסים פסבדו-מדעיים.
כל דור של יהודים התמודד עם אתגרים שבאו מבחוץ ומבפנים, עם כוחות שמבקשים להשמיד את היהדות ואת היהודים. הדור שלנו איננו שונה. התפילות והתקוות שלנו הן שהאתגרים האלה על אמונתנו ועל אורח חיינו לא יהפכו לשאלות של חיים או מוות, כפי שהיה בדורות קודמים.
אין ספק שהיהודים לא ייכנעו לתרבות פגאנית ורוויות שנאה זו ולתביעות הכוחניות שלה. התכלית החזקה והאמונה האיתנה שאפיינו את אבותינו המכבים היא חלק מה-DNA של העולם היהודי היום. יהיה מגוחך לחשוב שצו כלשהו בסן פרנסיסקו ישנה אלפי שנים של היסטוריה ושל מסירות יהודית.
יוון העתיקה כבר לא איתנו, אך גם יוון המודרנית נראית רעועה למדי. האסון המטופש של ימינו טמון בכך שכל תחלואיה של החברה היוונית העתיקה עלו שוב אל פני השטח והפכו לנורמות מקובלות במינו. וגם הפעם תפקידם של היהודים המבודדים והבלתי אהודים הוא לעמוד איתן כנגד הנורמות והערכים הללו. בפרפראזה על דבריו של וינסטון צ'רצ'יל, העמידה הזאת שלנו נגד תרבות יוון תהיה אולי שעתנו היפה ביותר.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
