Printer Friendly
משנכנס אדר א'
אמנם רק אדר א' נכנס עכשיו, בכל זאת, כל חודש אדר מביא עמו ציפייה ותחושות של תקווה ושמחה. בהתאם לדברי חז"ל "משנכנס אדר מרבין בשמחה". שימו לב שהם לא אמרו שכאשר חודש אדר נכנס אנחנו צריכים לשמוח ולעלוז, אלא שחודש אדר מביא עמו את השמחה ואת הששון, ושאנחנו נהנים מאווירת ריבוי השמחה הזאת שחודש אדר מביא עמו.
במבט ראשון זה אולי נראה עניין סמנטי בלבד, אך אני סבור שזה לא נכון. לוח השנה היהודי איננו רק רישום של מועדים ותאריכים. הוא גם יוצר אווירה ומעורר רגשות וערכים. התחושה שמעוררים בנו חודשי אלול ותשרי שונה מאוד מזו שמעורר בנו חודש אדר. הרגישות של הנשמה והזיכרונות מהמסורת שלנו ממלאים אותנו באווירת החודש. כך גם חודש אדר מביא עמו אווירה של בשורות טובות ואת תחושת השמחה שעתידה לבוא בהמשכו.
בישראל אדר הוא גם סימן לחילופי העונות, כי מתחילים להרגיש את האביב באוויר. גם אם ישראל, בניגוד לשאר העולם המערבי, סבלה השנה מחורף יבש ומתון במיוחד. האביב הוא עדיין העונה שהכול מצפים לה ולחודש המבשר על בואה ההולך וקרב.
חודש אדר מקבל את חשיבותו מחג הפורים שחל בו, כמובן. הוא מזוהה בברור בשמו במגילת אסתר. חודש אדר מזוהה במגילה כחודש ה-12 בלוח השנה היהודי. השנה היא שנה מעוברת, וכפי שקורה שבע פעמים בכל מחזור ירחי-שמשי שנמשך 19 שנה, יש שני חודשי אדר. לכן אדר יהיה לא רק החודש ה-12 השנה אלא גם החודש ה-13 בלוח השנה היהודי. הרבנים ששכללו וקידשו את לוח השנה היהודי הקבוע לפני 1600 שנה קבעו שרק את חודש אדר אפשר להכפיל. יש סיבות רבות להחלטה הזאת שמקורן במזג האוויר, בסוגיות חקלאות, בתנאי הדרך ומשתנים נוספים בחיים. אבל במובן פשוט, חז"ל פשוט רצו שניהנה קצת יותר זמן מהאווירה של התקווה והשמחה שחודש אדר מביא אתו. הגלות היתה ארוכה והיו בה אירועים קשים. היה קל מאוד להיכנס לעצבות ולמרה שחורה, לאבד את התקווה ולהכנע לייאוש. חודש אדר בא להפיג את כל התחושות האלה. חג הפורים הוא אב הטיפוס של הרוח היהודית הנצחית, של היכולת שלנו לשרוד למרות הכול. תמיד טוב לקבל מנה כפולה של אווירה כזאת. לכן חז"ל, בחוכמתם כי רבה, קבעו שבשנה מעוברת אפשר להכפיל רק את חודש אדר, מפני שכאשר נכנס אדר, באים אתו גם תקווה, שמחה ותחושת נצחיות.
בחודש אדר א', הנוכחי, חל פורים קטן, שאותו אנחנו חוגגים בי"ד באדר א'. גם הוא נתפס כמבשר של פורים הגדול שיחול כמה שבועות אחריו, הידיעה שיש פורים קטן היא כשלעצמה מסר מחמם לב. בשורות טובות וחדשות על גאולה לא תמיד מגיעות במפתיע. אדרבא, לרוב הן מגיעות טיפין-טיפין, בהדרגה. ההכנות לפורים הגדול נמצאות בפורים הקטן. אם אדם יכול לציין הישגים קטנים, לחגוג ניצחונות קטנים ושיפורים הדרגתיים, הוא יכול לצפות להישגים גדולים אפילו יותר בעתיד. החיים לעולם אינם הכול או לא-כלום, ניצחון שבא ברגע. פורים קטן מוביל לפורים גדול, שבתורו מוביל לחג הגאולה והחירות, חג הפסח.
לכן מאדר א' אנחנו למדים שיעור חשוב לשנה כולה. אם נעריך את מסר התקווה, תגדל בנו השמחה והתקווה לטוב גם כשלכאורה הכול סביבנו מתפרק, משתנה במהירות ומביא חוסר וודאות. צריך לראות את בואו של חודש אדר, אפילו אדר א', אפילו פורים קטן, כהבטחה לחיים טובים, לביטחון ולישועה מאויבים ומכל הרשע שפושה כל כך בעולמנו, לדאבון הלב. כן, ידידיי האהובים, משנכנס אדר, באים אתו הטוב והשמחה.
