Printer Friendly
יהדות ללא יהודים?
ערב מלחמת העולם השנייה, היו בעולם 19 מיליון יהודים. חלפו מאז 72 שנה, ואנחנו עדיין לפחות ארבעה מיליון איש פחות ממה שהיינו אז. רק מגידול טבעי כבר היו אמורים להיות בעולם 60 מיליון יהודים, אבל מספרנו רחוק מזה מאד. זה היה המחיר שהעולם המודרני גובה מאתנו – החל בשואה ובהשפעותיה הכלליות, עבור להתבוללות, נישואי תערובת, ירידה בחשיבות הנישואים והמשפחה, מוסדות שהפכו למשהו נחות לעומת מה שמכונה "ערכי החיים", שיעור ילודה שפחת מאוד מחוץ לקהילה האורתודוכסית והנטייה הכללית להימנע מנישואים או להינשא מאוחר בחיים ועד קבלה של אורח חיים הומוסקסואלי.
כל הדברים האלה הביאו לכך שיש פחות יהודים, וכשיש פחות יהודים פירוש הדבר היחלשות של היהדות ושל הערכים היהודיים. לאסוננו, יהודים רבים מתעניינים בהצלת כדור הארץ (מה שזה לא אומר) יותר מאשר בהקמת משפחה ובהבטחת הקיום היהודי גם בעתיד.
קרל מרקס, היהודי המומר ושונא היהודים, כתב מאמר אנטישמי מרושע שכותרתו "עולם ללא יהודים". שם הוא צפה שעולם כזה יהיה התגלמות האוטופיה. לדאבון הלב, חלק גדול מהעולם, לרבות מספר לא קטן של יהודים, התייחס אליו ברצינות.
אנחנו קוראים בתורה ובמדרש שמיד אחרי שיצחק כמעט מת בפרשת העקידה, התרכז אברהם במציאת בת זוג הולמת ליצחק כדי להשיא אותו וכך לשמור על רציפות האידיאלים והמסר של אברהם לאנושות. אידיאלים ורעיונות הם דבר נפלא, אבל כשהם נשארים מופשטים, הם מאבדים מכוחם. רק בני אדם, בני אדם חיים וממשיים, יכולים לקדם רעיונות נאצלים ולתרגם אותם להתנהגות מעשית.
אברהם חושש שאם יצחק לא יישא אישה ויוליד ילדים, הזמן והמאורעות החיים יקברו את כל תקוותיו והישגיו. הוא חושש שלא יהיה איש שימשיך לשאת את דגל המונותיאיזם והמוסר בעולם שנמצא תמיד על סף התנהגות מושחתת ואלימה, ושקוע בעבודת אלילים ובערכים מעוותים.
האמנתי שגם העולם היהודי יחשוב כך אחרי השואה, שהמחווה הגדולה ביותר לזכרם של האנשים שמתו על קידוש השם והנקמה הגדולה ביותר באלה שרצחו אותם יהיו עם יהודי שקם מן האפר חזק מתמיד במספרים, ברוח ובחומר.
מדינת ישראל השיגה חלק מהמטרות האלה, אך כשמדובר במספרים אנחנו עדיין לוקים מאוד בחסר. החברה המודרנית לועגת לאנשים שמקימים משפחות גדולות, ואינטלקטואלים מביטים בהם מלמעלה, ממרום מושבם, לכאורה, בבוז ובסלידה. הגישה הזאת הרסנית לאינטרסים היהודיים האמיתיים ולעצם קיומנו בעתיד.
כששימשתי רב במיאמי ביץ' לפני 40 שנה, ביקר הצדיק הרב יוסף שלמה כהנמן, "הרב מפוניבז'", בקהילה שלנו למשך כמה חודשים על מנת לגייס כספים לישיבה שלו, לבתי יתומים ולפרויקטים אחרים. נפלה בחלקי הזכות הגדולה להתקרב אליו.
יום אחד הוא קרא לי וביקש ממני לארגן לו בביתי פגישה עם כל הזוגות הצעירים בקהילה שלי. אמרתי לו שאעשה זאת, אבל הזהרתי אותו שאני חושש שלא יצליח לגייס מהם כסף רב, בגלל הקשיים שלהם עם תשלום שכר הלימוד והוצאות הבית. הוא אמר לי בעדינות שאין לו כל כוונה לדבר איתם על כסף או תרומות.
בפגישה ההיא, שנכחו בה רבים, לאחר שהבהרתי לכולם שלא תהיה שום התרמה, הוא קם ואמר להם, "ילדיי היקרים, נשמות של מיליון וחצי ילדים יהודים מתחת לגיל 12 שנרצחו בשואה מרחפות באוויר מעלינו. המשימה שלנו היא לתת לכל נשמה כזאת גוף שהיא תוכל לחיות בו. רק אתם יכולים לתת לה את הגוף הזה." הוא התיישב אחרי שאמר את המילים המעטות האלה, וניתן היה לחוש את ההלם בחדר.
אבל בשנה ההיא נולדו 20 ילדים בקהילה שלנו. רבים מאותם ילדים הם סבים וסבתות היום. אין יהדות בלי יהודים! זה המסר שאברהם ויצחק ושרה ורבקה מעבירים גם לנו היום.
