Printer Friendly
הכרת תודה
אחד מערכי היסוד של היהדות הוא הכרת הטוב – הכרת תודה לזולת על חסדים ועל עזרה שהם מעניקים לנו. הרעיון הזה מתבטא אפילו ביחסים של היהודי עם הבורא. כפיות טובה כלפי הבורא שהעניק לנו את החיים ואת כל היתרונות הנלווים להם נחשבת לחטא גדול בגישה ולפגם גדול בערכים ובמחשבה היהודית.
אנחנו מוצאים בתורה שאברהם אבינו וצאצאיו צריכים לתת דין וחשבון על כך שאברהם אמר לקב"ה "מה תתן לי" כשקבל על כך שהוא ערירי ובלי ילדים. אחת הסיבות לעיקרון כיבוד אב ואם, שמקבל ביטוי גם בעשרת הדיברות עצמן, היא שמצווה זו היא בעצם רק שלוחה של התפיסה שדורשת הכרת תודה למי שהעניקו לנו חיים וברוב המקרים גם גידלו אותנו והגנו עלינו מרע.
יותר מזה, היהדות לא רואה בהכרת תודה חוב שמשלמים פעם אחת וממשיכים הלאה. יש חוב מתמשך של הכרת טובה שאיננו מתפוגג באופן אוטומטי בגלל שינוי בנסיבות או בזמן. ובמחשבה היהודית זה אפילו ערך שחוצה דורות. אם הילדים שלי יודעים על מעשה חסד שמישהו עשה לי בעבר, גם הם מצווים להכיר תודה עליו ולנסות להשיב טובה למי שעזרו לי. יש בתלמוד כמה דוגמאות למחויבות בין-דורית ולגישה כזאת להכרת תודה.
בשבוע שעבר נעצר בארץ ערבי אזרח ישראל לאחר שתכנן וכמעט הצליח לבצע רצח המוני של יהודים ישראלים – אזרחים שהוא לא הכיר ושלא פגעו בו באופן אישי. התברר שהבת הצעירה של אותו איש שרצה להיות מחבל ולרצוח, רק שלושה שבועות קודם לכן עברה ניתוח מציל חיים בבית החולים הדסה בירושלים, ניתוח שביצעה קבוצת מנתחים יהודים מומחים ומדינת ישראל מימנה. היינו מצפים ששמץ של הגינות, או קורט של הכרת תודה יניאו את האיש הזה, שביקש להרוג חפים מפשע, ממחשבתו הרעה. אך השנאה מקלקלת את השורה ומעוותת כל חשיבה הגיונית ותגובה רגשית סבירה במצבים כאלה. כשאדם גאה להיות שאהיד למען דתו, כפי שהוא מבין אותה, ומקדיש את חייו לשנאת היהודים, אין מקום בנפשו לאור של הכרת תודה ביחסו כלפיהם.
יהודים אמריקנים, בעלי כוונות טובות ותמימים להחריד, גייסו 15 מיליון דולר כדי לקנות מארגוני הסיוע של האו"ם את החממות של ההישג הישראלי החקלאי הגדול בגוש קטיף על גבול עזה של החמאס. מתפרעים בהנהגת החמאס הרסו את כל התשתית בכוונה תחילה בטענה שהם לא רוצים להיות חייבים הכרת תודה ליהודים. אין צורך לומר שאף אחת מהחממות האלה לא נבנתה שוב, וכבר חמש שנים חלפו מאז. מעזה הרשמית יוצאות רק תלונות ודמעות תנין על כך שהם נתונים במצור ונשארים עניים. קשה לעשות שלום עם עם שאין בו שום רגש ראוי של הכרת תודה כלפי הזולת שמעניק לו סיוע ועזרה.
נביאי ישראל קוננו מכבר על היעדר הכרת תודה אצל היהודים כלפי הבורא. הקב"ה אומר לעם ישראל, כביכול, שהוא לקח את המתנות והעושר והחיים שהוא העניק לו והשתמש בהם כדי לעבוד אלילים ולעשות רע. הקב"ה מתלונן, כביכול, לא רק על עבודת האלילים ועל המעשים הרעים אלא גם על עצם כפיות הטובה קרת הלב ועזת המצח שמניעה התנהגות כזאת ומביאה על העם היהודי את חרון אפו של הקב"ה.
הנביא ישעיהו מציין שאפילו בעולם החי, בעלי חיים מבויתים מזהים את בעליהם שמאכילים אותם ודואגים להם, אבל "ישראל לא ידע", וכפיות הטובה הזאת הובילה לחורבן המקדש ולגלות עם ישראל מארצו.
ישנו מרכיב של כפיות טובה גם ביחס של מגזרים מסוימים בחברה שלנו היום כלפי מדינת ישראל החילונית. וכי ראוי ויאה לקבל תמיכה ושפע של הטבות מהמדינה ולקלל ולהשמיץ אותה בו בזמן? איך זה מתיישב עם ערכי היהדות והתנהגות תורנית אמיתית? אדם עם הכרת תודה יכול להרגיש שבע רצון מחייו ומגורלו. כפויי הטובה תמיד מרגישים מקופחים, מתוסכלים וכועסים על העולם ועל כל מי שחי בו. כולנו צריכים ללמוד להביע תודה בהזדמנויות הנכונות וגם להתכוון לזה באמת.
