Printer Friendly
חודש אלול
אלול, החודש הרציני ביותר בלוח השנה היהודי, מגיע. כל חודשי השנה רציניים, אבל אלול רציני יותר מכולם. במהלך החודש אין חגים או ימים מיוחדים, אך אין ספק שהוא משמש חודש מעבר בין עונת הקיץ לסתיו, בין החופשה, הנסיעות והטיולים לכובד הראש של הימים הנוראים שבאים בתחילת תשרי. במובן הזה הוא תמיד קיבל מקום מיוחד במסורת היהודית. זאת תקופה של לימוד תורה אינטנסיבי ביותר בבתי הספר, בסמינרים ובישיבות של החינוך היהודי הגבוה. מנהיגי חסידות גדולים, שקיבלו לחצרותיהם אלפי אנשים בשאר ימות השנה, בחרו להתבודד ולא לקבל מבקרים בחודש הזה. רבנים של קהילות גדולות לקחו פסק-זמן מתפקידם בקהילה בחודש אלול כדי לחדש כוחות באווירה של לימוד תורה ועבודה על המידות בישיבות של תקופתם ומקומם. אווירה של ציפייה, פשפוש במעשים וחיפוש אחר האדם הטוב יותר שטמון בתוכנו נוצרת מיד עם בואו של חודש אלול.
העולם היום של 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, של לחצים בלתי פוסקים בעבודה, במשפחה וסתם בצורך להגיע לאן שאתה רוצה להגיע - חיפוש חנייה בתל-אביב או ירושלים הוא עונש מיוחד לכפר על חטאותינו – כמעט מונע מהאווירה הרצויה של חודש אלול להגיע אלינו.
למרות כל זאת, לא יעלה על הדעת שנגיע לימים הנוראים בלי מידה מסוימת של הכנה והתבוננות עצמית. אחרי הכל, בהשקפה ארוכת הטווח על הדברים, המהות האמיתית שלנו היא זאת שקובעת את הערך לחיינו ולהישגים שלנו. לכן צריך למצות את חודש אלול עד כמה שניתן ולא להתעלם ממנו או להניח לו להתפוגג כך סתם.
אחד ההיבטים החשובים של חודש אלול הוא העובדה שהוא עוסק בעתיד. חודשים שיש בהם חגים או מועדים אחרים ראויים לציון תמיד שמים דגש על אירועי העבר, על ההיסטוריה ועל אירועים חשובים שהתרחשו כבר. באלול אין ימים כאלה. לפיכך הוא מכוון אותנו קדימה ליצור עתיד טוב יותר לעצמנו, למשפחות שלנו ולקהילה שלנו. הוא מדגיש את הצורך להתייחס לשגיאות ולאירועים העצובים כמשהו שחלף ואיננו עוד, ומעתה אפשר רק להביט קדימה ולצפות לימים טובים יותר של התנהגות חיובית יותר בשנה החדשה שנראית באופק.
את הדגש על ההתבוננות פנימה שתיארתי קודם כחלק מהמאפיינים של חודש אלול (והתבוננות פנימה תמיד מתרכזת באירועים ובהתנהגויות שלנו בעבר) ממתנת ומאזנת הדרישה שאנחנו נדרשים בחודש אלול לשאת עיניים אל העתיד בתקווה לטוב. לא פשוט לאזן בחיים את העבר מול העתיד. כאשר אדם שוקע בעבר, הדבר תמיד מלווה בנוסטלגיה מעוותת ולא מציאותית שפוגעת ביכולת שלנו להתמודד עם חיינו בהווה ובעתיד. מצד שני, התעסקות בעתיד בלבד תוך התעלמות מהאירועים ומהלקחים של העבר בוודאי תוביל לתסכול קשה ולאכזבות גדולות כשוודאויות, לכאורה, ותחזיות ורודות יתבררו כשגויות, חסרות תועלת ואפילו מסוכנות.
חודש אלול נותן את הטון הנכון כשהוא שם דגש על העתיד, ובכל זאת תובע מאתנו מידה מסוימת של התבוננות עצמית שתאפשר לנו להפיק לקחים מהשנה החולפת וליצור הלך רוח רגשי ופסיכולוגי טוב יותר לקראת השנה החדשה.
חודש אלול מתאפיין בקול השופר בתפילת שחרית בבתי-הכנסת ובאמירת סליחות בקהילות של יהודי ספרד והמזרח הקרוב. המנהגים האלה נועדו לעזור לנו להפנים את ההזדמנות שחודש אלול מעניק לנו לשיקום רוחני ולצמיחה. אין שיטות קלות או אפילו בדוקות שיסייעו לנו בתהליך הזה שצריך להתרחש בתוכנו. כל אדם צריך למצוא את דרכו לבדו.
היהדות באופן כללי איננה דת שמציעה פיתרון אחד שמתאים לכולם כשמדובר בצמיחה רוחנית. כולנו אמנם מחויבים לקיים את מצוות התורה בשלמותן, אך לא קיבלנו איתן מדריך מפורש למציאת הרוחניות בחיינו. משום כך, חודש אלול הוא הזמן המתאים לפשפש עמוק בנפש ולמצוא, כל אחד מאתנו, את הדרך שלנו להתקרב לבורא ולהשאיר אחרינו מורשת של הגינות ומחויבות יהודית לבאים אחרינו. חודש אלול הוא באמת ובתמים חודש של הזדמנות מיוחדת לכולנו.
