Printer Friendly
הרהורים על שבועות
בישראל, שבועות הוא חג של יום אחד. מאחר שרבים נשארים ערים כל הלילה בשבועות, הם מעבירים חלק ניכר מיום החג בהשלמת שעות השינה שהפסידו בלימוד ליל שבועות, והחג חולף כהרף עין. זה לא משאיר לנו הרבה זמן להרהר ברצינות בחג, במשמעות שלו ובהשפעתו המתמשכת עלינו. כולנו יודעים שחג השבועות מציין את מתן תורה לעם היהודי בהר סיני, על אף שהשמות לחג השבועות בתורה עצמה לאו דווקא משקפים את העובדה הזאת. המשמעות של החג איננה משהו שקל להפנים בפרק זמן קצר, ביום אחד. אחרי הכול, על חג הפסח אנחנו מתענגים במשך שבוע שלום וגם חג הסוכות נמשך שמונה ימים.
כשגרתי בארצות הברית, היום השני של חג שבועות היה אחד הימים האהובים עליי ביותר בשנה. הערכתי את החוכמה שבמסורת היהודית שהאריכה את החג ליהודים שחיים בגולה. אך כשאני בישראל וחוגג את חג השבועות יום אחד בלבד, אני נאלץ להרהר בחשיבות החג קצת יותר מהר. כאן לא חוגגים יום שני של שבועות, אבל מה שבא אחרי שבועות יכול וצריך להשפיע עלינו בגישה, בהתנהגות ובאמונות שלנו. אם זה לא קורה, החג עצמו עובר כצל ומאבד מחשיבותו ומהרלוונטיות שלו לחיינו, ואנחנו מחמיצים את ההזדמנות שבאה אתו.
העיסוק בתורה איננו עניין חד פעמי. אולי משום כך התורה עצמה לא מדגישה את חג השבועות כיום שבו ניתנה התורה לבני ישראל בהר סיני לפני 3,382 שנה. התורה היא "חיינו ואורך ימינו", ולכן לא מציינים לה יום מיוחד. התורה היא גורם קבוע ומתמיד בחייהם של היהודים. היא מדריכה אותנו כל הזמן ומאתגרת את חיי היומיום שלנו. היא תובענית תמיד, חודרת למחשבות הכמוסות ביותר שלנו ומתפשטת גם להתנהגות ולאורח החיים המוחצן שלנו. בחיים לפי התורה אין מקום להפסקות או להזנחה, לתקינות פוליטית או לחשיבה מרושלת. משה רבנו אומר במזמור המפורסם שלו שהחיים עצמם עוברים כצל, כמו חג השבועות. בלי מיקוד ומטרה ובלי מסירות ותעוזה, החיים עצמם הופכים להזדמנות שהחומצה.
לפיכך המסר של חג השבועות טמון יותר במה שבא אחריו ולא כל כך ביום עצמו. בתקופת בית המקדש חג השבועות הוארך, כביכול, לעוד שבוע, כדי לאפשר לאנשים להביא את קורבנותיהם למקדש. היה מאמץ מודע של התורה ללמד את העם היהודי שחג השבועות הוא בעצם חג רציף ולהבהיר לנו שמכל החגים בשנה זה חג שלא מסתיים לעולם, מפני שהוא המקור של "חיינו ואורך ימינו". שבועות הוא רק יום אחד מתוך 365 ימים, אבל הזיכרון שלו נמשך גם בשאר 364 הימים האחרים בשנה.
לא פעם ציינתי ששבועות הוא החג הנשכח בקרב יהודים רבים בתפוצה. שם הוא נעלם כמעט לגמרי מהחיים היהודיים מחוץ לקהילה האורתודוכסית. הוא הפך לסמל לפגעי ההתבוללות ונישואי התערובת ולניכור שקיים בעולם היהודי המודרני שסובל מבעיות של זהות ומבורות תהומית בכל הנוגע לתורה ולערכיה.
כאן, בישראל, כל היהודים מודעים לקיומו של חג השבועות, גם אלה שמחללים אותו. התורה והשפעתה הם עדיין חלק חיוני בחיים היהודיים כאן. לימוד תורה ועיון בנושאים יהודיים בעליי עניין וערך בליל שבועות הגיע חוצה את כל המגזרים והשכבות בחברה הישראלית. חילוניים ודתיים, חרדים ורפורמים, בתי כנסת ומרכזים קהילתיים - כולם מקיימים לימוד בליל שבועות. אם כך, יש לתורה כאן השפעה על כולם, בדרגות משתנות, כמובן, של ידע והתייחסות.
בארצות הגולה שבועות הוא חג שיהודים רבים פשוט מתעלמים מקיומו, ולכן הוא לא יכול לתרום לרציפות בחיים ובמערכת הערכים של היהודים שם. קשה לראות איך המצב הזה יכול להשתנות באופן משמעותי בעתיד הקרוב. עם זאת, חג שבועות תמיד הצליח להקסים את העם בישראל. ראוי שנהיה אסירי תודה לקב"ה, שנתן לנו חג שבועות נצחי שנמשך כל השנה כולה.
חג שמח ושבת שלום,
