פורים היום
כשאני חושב על פורים התש"ע, כמה דברים ברורים לי למדי. אין מחסור במועמדים לתפקיד המן, ושליט פרס הנוכחי הוא אחד המובילים שבהם. נסראללה, משעל ועוד כמה מבני דודינו מתחרים על התפקיד. יש גם מועמדים רבים לתפקיד אחשוורוש. ביניהם גולדסטון, באן, הגרדיאן, פוטין, ולפעמים אפילו מרצים ואינטלקטואלים מהשמאל הישראלי שתובעים לנדות ולהחרים אוניברסיטאות שמשלמות את שכרן. למעשה, רבים מאלה שמכונים מנהיגי העולם המערבי יכולים בקלות לתפוס את מקומו של המלך השקרי ותאב הכוח שאין לו שום ייסורי מצפון על חלקו בהשמדה של מיליוני יהודים.
הפשע העיקרי שהיהודים אשמים בו הוא היותם יהודים. יש ליהודים חסרונות אחרים, בוודאי ליהודים כיחידים, אבל אלה רק סוגיות משניות בהשוואה לפשע הגדול של היהודים – היותם עם "אחר". על חטא כזה אין כפרה.
מזכירת המדינה האמריקנית חסרת הישע שנאלצת לשוטט בעולם ולכן איננה יכולה להשפיע על הממשל האמריקני בוושינגטון או להטריד אותו, היא בוודאי מועמדת טובה לתפקיד המלכה ושתי שראשה נערף על ידי בוס לא אוהב. אולי אפילו ציפי ליבני שלנו יכולה לקבל אודישן לתפקיד הזה, מאחר שהיא מתקשה להתמודד עם העובדה שלא היא מנהלת את המדינה כעת.
האירועים המביכים הנוכחיים בעניין נעמי והקרן האהובה שלה, שזכתה לשם הגרוע "קרן ישראל החדשה" הופכים גם אותה למועמדת אפשרית לתפקיד. וישנים גם השרים, הדוברים, השגרירים הנודדים ואנשי משרד החוץ שמבצעים בשמחה את הפקודות של המן ואחשוורוש בלי שום היסוסים או התלבטויות מוסריות. וברוח פורים, כולם לובשים תחפושות, כך שהמצב כולו נראה בדיוק ההפך מכפי שהוא.
אבל נראה שהיום יש מחסור במועמדים לתפקידי מרדכי ואסתר, אנשים שאינם מוכנים לקוד ולהתרפס בפני עריצים מרושעים, אנשים עם עקרונות שלמענם הם מוכנים לסכן את כבודם ואפילו את החיים עצמם. מרדכי מבקש להציל את כל העם היהודי בלי קשר לדעתו של כל אדם, להתנהגותו או למעשיו. האסון של העם היהודי מכאיב לו באופן אישי ועמוק. הוא אפילו מוכן לשאת את הכעס המוזר של חלק מעמיתיו הרבנים שמותחים ביקורת על מאמציו להציל את העם היהודי, והוא עושה זאת בלי רתיעה ובלי מרירות. הוא לא מבקש לו פרס על מעשיו וכל מה שהוא שואף לו הוא תוצאה חיובית למאמציו. התחזיות שלו ביחס לאחשוורוש ולהמן הוכחו כנכונות, אך הוא מעולם לא אמר "אמרתי לכם". אדם כזה באמת קשה למצוא בחברה המפולגת והשסועה שיש לנו היום. מרדכי הוא התגלמות היהודי, אבל הוא גם דמות נדירה ביותר בהיסטוריה היהודית.
גם אחייניתו אסתר היא אישיות נדירה. יהודים בעמדות בכירות בממשלות לא יהודיות לא בדיוק ששים להגן על האינטרסים של העם היהודי, גם כשהקיום היהודי מוטל על הכף. לא להעדיף הצלחה אישית על פני הדאגה לעם היהודי ולפנות לשליט בדברים שחושפים אותך כאדם שעיקר דאגתו נתון לעם היהודי - זה מעשה של כנות, נאמנות ואומץ לב. שוב, נראה שאין היום מועמדים רבים שמתחרים על תפקיד אסתר.
הגיבור הבלתי נראה של סיפור פורים הוא מטבע הדברים אלקי ישראל עצמו. התפקיד הזה מאויש גם היום. היד הנעלמה שמנחה אותנו לכל אורך ההיסטוריה ומבטיחה את קיומנו כעם בוודאי נוכחת גם בדרמת פורים של ימינו.
היהודים של שושן לא היו יהודים יראי שמים ששמרו מצוות בקפדנות. הם הרגישו נוח מאוד בחברה הפרסית והתבוללו בה ובתקינות הפוליטית של תקופתם. משום כך הם היו המומים מהשנאה שכוונה כלפיהם מקהילת העמים שהם כל כך השתדלו להיטמע בתוכה. עם זה, בסופו של דבר, הם נאלצו לראות את מצבם לאשורו ולסמוך על ישועת האלקים – על הנסים הנסתרים שהם חלק מהקיום היומיומי שלנו.
הפן הזה של חג פורים בוודאי קיים גם במצבנו היום. בחברה שלעתים קרובות לא מצליחה להבדיל בין המן למרדכי, חג פורים בא להזכיר לנו את הסכנות וגם את התקוות שלנו לעתיד טוב יותר. מסיבה זו פורים הוא חג כל כך חשוב ושמח.