Printer Friendly
גיור
העניין החם החדש בעולם היהודי הוא הבעיה הדמוגרפית והחשש שיש מעט מדאי יהודים בעולם. העם היהודי עוד לא השלים את המספר ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה, יהדות ארה"ב הולכת ומצטמצמת בגלל נישואי תערובת ושיעור ילודה נמוך, ויש בעיה כרונית של רווקות בחברה המערבית והישראלית. מלומדים, פוליטיקאים ובעיקר אנשי תקשורת שנבהלו מכל העניין פתחו במערכה היסטרית כמעט שמטרתה להגדיל את מספרנו באמצעות גיור המוני כדי להשיג בכך תרופת קסם לבעיה. כל "הגאונים" האלה מסכימים שצריך להנמיך את סף הגיור ליהדות במידה רבה ושיש להתאמץ לקרב את העולם הלא-יהודי כדי למשוך המוני מתגיירים.
איני מתכחש לכך שצריך להגדיל את מספר היהודים בעולם, אך פיתרון הבעיה באמצעות גיור יוביל רק ליצירת יצור כלאיים מפלצתי. לא זו בלבד שהרעיון מנוגד למסורת היהודית ולהלכה, הוא גם מנוגד להיגיון ולניסיון ההיסטורי. הוא מנוגד להיגיון מפני שיש פה הנחה מקדימה שיש מאגר גדול של לא-יהודים שרוצים להפוך ליהודים, אך אינם מוכנים לעבור את מה שנדרש כדי להתגייר לפי ההלכה. אין שום הוכחה אמפירית או אפילו אנקדוטית לקיומה של קבוצה כזאת. הראיות מצביעות על ההיפך. מאות אלפי לא-יהודים חיים במדינת ישראל וחווים את היהדות על כל סוגיה על בשרם. עם זאת, אין נהירה גדולה לדלתות הרבנות ודרישה להתגייר. יש, כפי שתמיד היה, זרזיף קטן של לא-יהודים שמתעניינים בגיור. אם הם מתמידים בעניין זה, וגם אחרי שהם לומדים את היהדות, את אמונותיה ואת מצוותיה, הם עדיין רוצים להתגייר, הם כמעט תמיד יגוירו לבסוף לפי ההלכה. האנשים הנפלאים האלה צריכים להתקבל בברכה ובהערצה על ידי היהודים מלידה. הם עירוי חיוני לחיים היהודיים, תוספת של אנשים עם כישרון ומחויבות. אך מספרם אינו גדול וקרוב לוודאי שלעולם לא יהיה גדול, וגרי הצדק האלה בוודאי אינם תרופת הפלא המובטחת לבעיה הדמוגרפית שלנו.
עיתונאי ידוע ורב אורתודוכסי דיברו בארוחת ערב שנכחתי בה לאחרונה. שניהם אמרו שצריך גישה יותר אוהבת ומחבקת כלפי נישואי תערובת על מנת להגדיל את מספרנו. כל המחקרים הראו שבארה"ב יותר מ-80 אחוז מהילדים שגדלים במשפחות מעורבות אינם גדלים כיהודים. היהדות הרפורמית, שהיא גן עדן לנישואי תערובת באמריקה, משפיעה פחות ופחות והקהילות האמיתיות שלה הולכות וקטנות, למרות מה שהתועמלנים מספרים לנו. סובלנות היא מעלה יהודית. זוגות מעורבים לא עזרו לתנועת הרפורמה להיות חזקה יותר או יהודית יותר. הם רק הרחיקו אותה עוד יותר מיהודים אחרים ומקהילות יהודיות מסורתיות. לדאבון הלב, עיוורון למצב הקיים, התייחסות למשאלות הלב במקום למציאות, התרכזות בחנוכייה והתעלמות מעץ האשוח העומד בסמוך לה – כל אלה אינם הדרך לחזק את החיים היהודיים, את החברה היהודית ואת מדינת ישראל או להביא להתחדשות דמוגרפית. נישואי תערובת הם כשלעצמם אמירה חזקה של האדם על כך שהיהדות לא חשובה לו. יש מקרים יוצאים מן הכלל, אנשים שבאמצעות נישואי תערובת דווקא מוצאים את דרכם חזרה ליהדות, אך הם מעטים ונדירים, טיפה של קדושה בים של התבוללות והתרחקות מהיהדות.
במאה השנייה והשלישית לספירה היו אלפי לא-יהודים שגילו עניין ביהדות. הם כבר לא האמינו במיתוסים של אלי יוון ורומא, והחיים הפגאניים עם ההוללות, האלימות והריקנות שבהם דחו אותם. רבים התגיירו, אך הרוב המכריע לא התגייר. הרוב חשב שרף הגיור גבוה מדי, שהדרישות תובעניות מדי ושהחיים של היהודים קשים מדי. הנצרות הרוויחה מהמצב הזה כשנתנה למומרים שעברו לדת החדשה את "היתרונות" של היהדות: מונותיאיזם, אהבה, סליחה, שלום, אורח חיים מתון ואמונה בעולם טוב יותר, בלי לתבוע את ההקרבה שנדרשת מגיור יהודי לפי ההלכה: ברית מילה לזכרים, לימוד מקיף של היהדות, קבלה של המצוות ונכונות להזדהות עם עם קטן ונרדף. אנשים דגולים וחכמים יהודים גדולים יצאו מרומאים שהתגיירו – רבי עקיבא, רבי מאיר, אונקלוס, עקילס ואחרים. עם זאת, רוב המתעניינים בחרו בדרך הנוצרית, והתלמוד מספר לנו על מקרים כואבים שבהם גרים הפכו, בסופו של דבר, ליהודים מורדים.
ההיסטוריה הוכיחה שביהדות גיור קל והמוני הוא דווקא נטל ולא נכס. חכמי המשנה מתחו ביקורת על מלכי החשמונאים על הגיור ההמוני של האדומים ליהדות. בסופו של דבר, הגרים האלה הולידו את אנטיפטר ואת הורדוס ותרמו לחורבן בית שני. ההיסטוריה של הגיורים ההמוניים ליהדות והדרישות הנמוכות מהמתגיירים אינה חומר קריאה נעים.
יש דברים רבים שהחברה שלנו יכולה לעשות כדי לעזור לשנות את המגמה הדמוגרפית. היא יכולה לחנך בבתי הספר שלנו ולדבר על המעשיות והקדושה שיש בערכי היסוד של היהדות – החשיבות של נישואים וילדים, קדושת החיים והנזק שבהפלות רבות ונמהרות. יש בישראל בשנה יותר הפלות ממה שיש גרים פוטנציאלים, לפי כל אמת מידה של גיור ליהדות. ראיית החיים דרך הפריזמה היהודית ולא דרך עדשות האופנה של החברה המודרנית תתרום רבות לפתרון הבעיה הדמוגרפית. תוכניות מוטעות לגיור המוני אולי נחשבות חדשניות על ידי התקשורת הפופולארית, אך אלה אינן מציאותיות, מעשיות או רצויות. הערכים הישנים של החינוך היהודי הרציני, של החיים היהודיים המסורתיים, ערכים שדוגלים בנישואים יציבים ומגיל צעיר, בילדים ובגאווה, אינם זוהרים ומושכים תקשורת. אבל אלה היו הדברים היחידים שהוכיחו את עצמם כבעלי חשיבות לקיומו של העם היהודי עד היום.
