אתגרי חינוך
בישראל נפתחת שנת הלימודים השבוע, ובארצות הברית היא תחל בשבוע הבא. בפעם הראשונה מזה שנים רבות אין שביתת מורים או תלמידים שמשבשת את פתיחת שנת הלימודים בישראל, אף שיש הרבה ריטונים על בעיות מקומיות בבתי ספר מסוימים. נראה שבאופן כללי בתי הספר היהודיים בכל העולם לא זוכים להערכה של התלמידים או של הוריהם.
רק כאנקדוטה ובלי שום הוכחה אמפירית לעניין, נדיר שאני שומע מפי הורים מחמאות על החינוך שילדיהם מקבלים. תחת זאת, הם מרבים לקבול על כך שהם לכודים במערכת שהבחירות בה דלות, שאין בה כמעט גמישות לתלמיד, מערכת שמתסכלת אותם יותר ממה שהיא גורמת להם נחת. זה בוודאי נכון כאן, בישראל. זה נכון פחות בארצות הברית, שבה בתי הספר היהודיים מגוונים יותר והמערכת הרבה פחות פוליטית.
הבעיות של בתי הספר מוכרות: צפיפות בכיתות, חוסר משמעת שמוביל לאלימות, שחיקה של מורים, קשיים כספיים גדולים. כל אלה מולידים תחושת חוסר ישע כשאנחנו מנסים לשפר את מערכת החינוך שלנו. השקפות אידיאולוגיות חזקות משפיעות על החינוך שמוצע לתלמיד. כל בתי הספר צריכים היום להתמודד גם עם ילדים עם צרכים מיוחדים מסוגים שונים ובמספרים הולכים וגדלים. בעולם שלנו, של פלאי טכנולוגיה ותקשורת מיידית, קשה לגמול ילדים מהפלייסטיישן ומהטלפון הנייד אפילו לשעות ספורות בכל יום. אם כן, טור החסרונות ברור וגלוי לעין כל.
עם זה, יש הרבה סימנים חיוביים לצמיחה בחינוך היהודי בכל העולם. אצל ילדים שהולכים לבתי הספר היהודיים באמריקה הסיכון לנישואי תערובת פוחת במידה רבה, והם תומכים בישראל וגאים בדתם ובעמם. הנוכחות בבתי ספר יהודיים גדלה בהתמדה בעשורים האחרונים. שכר הלימוד הגבוה מנע גידול גבוה אפילו יותר בהרשמה לבתי ספר יהודיים, והשפעת השפל הכלכלי הנוכחי על מספר הלומדים בבתי הספר יהודיים בארה"ב עוד לא נמדדה.
בישראל מספר הילדים שמקבלים חינוך יהודי מסורתי הולך ופוחת. שר החינוך הבטיח להנהיג תוכנית לחינוך יהודי גם במערכת החינוך הממלכתית. תוכנית כזאת, אם תופעל כראוי, תעזור לצמצם את הפילוג הקיים בארץ בין חילוניים לדתיים. הבעיה של הדת ביהדות החילונית היום היא פחות התנגדות למסורת היהודית וללימוד התורה אלא יותר התעלמות מוחלטת מהידע, מהמסורת וממערכת הערכים של היהדות. היהדות יכולה להסכים עם הסיסמה המפורסמת של סוחר אמריקני גדול שאמר "לקוח משכיל הוא לקוח טוב יותר". החינוך היהודי עודנו מפתח חשוב לקיום חיים יהודיים ולשגשוגם.
בתי הספר החרדיים גם הם ישתנו בוודאי, גם אם לא יודו שהם עושים זאת. חינוך אליטיסטי להמונים גורם לכך שילדים רבים נמצאים בסיכון ונוטשים את העולם הדתי. כשלא נותנים לילדים את הכלים הבסיסיים להשתכר לפרנסתם בבגרותם, בייחוד בשוק העבודה התחרותי שיש היום שדורש גם מיומנות גבוהה, בעצם פוגעים בתלמידים האלה.
נהוג לייחס חשיבות רבה לדעתם של רבנים גדולים שחיו במזרח אירופה ובעיר העתיקה בירושלים במאה ה-19 בכל הנוגע למקומם של לימודי החול בחינוך היהודי. לא פעם תהיתי מה הייתה דעתם של אותם גדולים אילו חיו היום, במאה ה-21. הנורמות ההלכתיות והתורניות לא משתנות, אך החברה היהודית ותנאי החיים השתנו במידה רבה ב-300 השנים שחלפו מאז. ילדים זכאים לקבל חינוך שמותאם למציאות של העולם היום, ולא לנסיבות דמיוניות של זמנים ומקומות אחרים.
נהוג לומר בעברית שמה שלא יעשה השכל יעשה הזמן. בעולם היהודי, עכשיו כתמיד, צריך שיהיו תלמידי חכמים במשרה מלאה, אבל לא כל אחד מתאים להיות תלמיד חכם במשרה מלאה, ולכן יצטרכו להתרחש שינויים בחינוך כדי שיהיה אפשר לבנות חברה שתוכל לתפקד בחברה הכללית היום ולהשפיע עליה.
היום הראשון של הלימודים הוא אתגר לא רק לתלמידים, למורים ולמנהלנים בבתי הספר שלנו אלא גם לחברה כולה. הדרך שבה נתמודד עם האתגרים האלה תקבע את עתידנו.