התכוננות לחודש תשרי
כל החגים בשנה היהודית דורשים הכנה. אך ההכנות לראש השנה ויום כיפור שונות בסוגן מההכנות הגשמיות לחגים האחרים בשנה. לקראת החגים האלה יש הכנות גופניות מאומצות. פסח מביא אתו ניקיון יסודי של בית ורכישת מזון מיוחד וכשר לפסח. גם בחג השבועות צריך לאגור שעות שינה כדי לעבר בהצלחה את ליל השימורים, שנעשה פופולרי כל כך היום בחברה שלנו ויש גם ההכנה של מאכלי החלב המסורתיים שמאפיינים את החג. חג הסוכות מצריך בניית סוכה ורכישת ארבעת מינים שהם חלק בלתי נפרד מהחג. כל אלה הן הכנות מעשיות שמסמלות את בוא החג.
ההכנות לראש השנה ויום כיפור, לעומת זאת, הן במהותן רוחניות ואישיות. אין צורך לרכוש פריטים מיוחדים למצוות. שופר אחד מספיק לקהילה כולה. יש מיני מזונות שמקובל לאכול בראש השנה, אבל זה מנהג ולא דרישה של ההלכה. עם זה, מפני שקשה לנו להתבונן בנפש פנימה ומשום שהכנות רוחניות הרבה יותר קשות לביצוע מההכנות לחגים האחרים, גם בשל אופיין החמקמק, נוהגים היהודים להתחיל בהן חודש לפני תאריך החג עצמו. צריך זמן והתמדה כדי לשנות הרגלים, לשפר תכונות האופי ולעבוד על הנפש. למעשה, חודש שמוקדש להרהור בעברו של אדם, בהווה שלו ובעתידו איננו פרק זמן ארוך, אך לפחות זאת תזכורת מזערית שעלינו לעשות מאמץ ולחשוב על האני האמיתי שלנו לפחות פעם בשנה, וזה בעצם המסר של הימים הנוראים שבאים עלינו לטובה.
לכולנו יש בעיות בחיי היומיום - ילדים, משפחה, כסף, עבודה ולחצים שונים. במצב כזה, מטבע הדברים, קשה להתמודד עם עניינים נשגבים וסוגיות של שיפור רוחני. במזרח אירופה, אנשים זנחו את חיי היומיום שלהם והקדישו את חודש אלול להתבודדות מזהירה ולהתבוננות. בשביל רובנו לוח הזמנים של חיינו והאחריות שמוטלת עלינו אינם מאפשרים זאת. למרות זאת, חשוב לדעת שצדיקים גדולים סברו שהתנהגות כזאת היא נחוצה. כולנו יכולים להקדיש לפחות כמה דקות ביום להגות ולמחשבה רצינית. מישהו שאל פעם את רבנו ישראל מסלנט, מייסד תנועת המוסר בליטא במאה ה-19, אם אדם שיש לו רק עשר דקות פנויות ביום צריך ללמוד מוסר או להתרכז בתלמוד. רבנו ישראל השיב לו שאדם צריך ללמוד מוסר מפני שאז הוא יבין שיש לו יותר מעשר דקות פנויות ביום ללמוד תורה.
אם נתבונן במציאות באופן מפוכח, נראה שלכולנו יש מספיק זמן בכל יום להרהר באני האמיתי שלנו ולחשוב לאן אנחנו שמים פעמינו. אך מאחר שאיננו מיומנים בצמיחה רוחנית, אנחנו ממהרים לנחם את עצמנו ולהאמין שבאמת יש לנו רק עשר דקות ביום לטובת הנשמה. חודש ההכנות לימים הנוראים נועד לאפשר לנו לצאת משגרה מדכאת זו ולהשתחרר מלחצי החיים. ראוי שנשתדל באמת לנצל את ההזדמנות לצמיחה רוחנית שהחודש הזה נותן לנו.
צמיחה רוחנית באה במנות קטנות. נדיר שהיא מושגת בזינוקים פתאומיים ובלתי צפויים של אמונה והתגלות. העובדה שצמיחה רוחנית היא יעד לטווח הרחוק ומצריכה מסע ארוך, מרתיעה לפעמים אנשים שחוששים לעשות את הצעד הראשון בדרך לצמיחה רוחנית ולגדולה.
אנחנו תמיד רוצים דיאטות אינסטנט, שיפור עכשיו ופתרונות פשטניים, והנטייה הזאת מפריעה לנו ללכת בדרך האמיתית היחידה שיכולה להוביל אותנו לחיים טובים יותר. כולנו שמענו את הביטוי הידוע שגם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד. זה נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר בצמיחה רוחנית ובשיפור עצמי. יעקב אבינו מתואר בתורה כמי שנאבק במלאך. הוא נאבק גם בעצמו, במובן מסוים. המאבק העיקרי בחיים הוא המאבק שלנו בעצמנו. הכרה בעובדה זו וקבלתה הן חלק חשוב מההכנות שלנו לקראת ראש השנה ויום הכיפורים.