Printer Friendly
חנוכה
מישהו עצר אותי ברחוב ואמר לי "אני קורא את הטורים שלך בכל שבת ואף נהנה לעשות זאת. אני יודע שאתה מתכוון לכתוב על חנוכה בשבוע הקרוב. בבקשה, כתוב משהו חדש וחדשני, כי את כל הרעיונות הישנים על חנוכה אני כבר מכיר". החמיא לי שהוא קורא נאמן שלי, אבל התאכזבתי מכך שהוא רוצה להכתיב לי את טור חנוכה, כי, לפי הבנתי, התובנה הכי חדשה וחדשנית בעניין חנוכה נמצאת בסיפור סיפור חנוכה עצמו שוב ושוב.
אין משהו רלוונטי יותר לעולמנו ולמצבנו הנוכחי יותר מזה שנחזור על סיפור חנוכה, נשאב ממנו כוח ונלמד את לקחיו,שכן בסיפור החנוכה יש שלושה מאבקים שונים הרכיבים יחד את סיפור החשמונאים וצאצאיהם. מאבקים אלה התנהלו במידה רבה במקביל ולאורך פרקי זמן ממושכים. הניצחון של החשמונאים נתפס כמיידי, אבל ניצחון חנוכה הוא דבר שאפשר לראות רק בטווח הארוך של ההיסטוריה היהודית
שלושת המאבקים הם: א, היהודים מול היוונים-הסורים, ב, החשמונאים הראשונים נגד היהודים ההלניסטים, וג, החשמונאים נגד החשמונאים במלחמת אזרחים אכזרית. תוצאות המאבקים האלה מלמדות אותנו הרבה על מצבנו היום. למען האמת, קשה לנו להבין שאנחנו עדיין חיים בתקופת בית שני, כביכול, שהחשמונאים ומלחמותיהם אינם היסטוריה בלבד אלא תיאור של מצב העניינים היום.
המאבק נגד היוונים-הסורים הסתיים בניצחון חלקי של החשמונאים. רק הברית המצערת של החשמונאים עם הרומאים הביאה לבסוף לסילוק האיום של פלישה יוונית-סורית למדינה היהודית, כשהרומאים הציבו אחד מהלגיונות שלהם על אדמה יהודית. הם לא עזבו מאז, ובאופן בלתי נמנע, נפלה הארץ לידי השלטון הרומאי.
כשחכמינו באותה תקופה דיברו על האור הנסי של חנוכה כהוכחה להשגחה אלקית, הם התנגדו לברית עם רומא. הם ראו ברומא איום גדול אפילו יותר מהאיום של היוונים-הסורים שכבר הובסו פעם אחת. אין צורך לומר שחז"ל "לא הבינו בדיפלומטיה, בענייני צבא או במדיניות לאומית", ודעותיהם לא נפלו על אוזניים קשובות אצל השליטים מבית חשמונאי. כאשר בשנת 63 לפני הספירה כבש פומפיאוס את ירושלים והציב את משפחת הורדוס לשלוט בארץ כבובה של רומא, התברר שחכמינו צדקו והעריכו נכונה את הסכנות שניצבות בפני המדינה היהודית.
המאבק השני, נגד היהודים ההלניסטים, נמשך מאות שנים. היהודים ההלניסטים שינו צורה והפכו לצדוקים, ומאות שנים אחר-כך הפכו לקראים, ויש אנשים בעולם היהודי היום שעדיין מאמינים בדעות השגויות האלה על התורה והאלקות. יש הרבה יהודים כאלה בעולם. חלקם פשוט אינם מכירים את המסורת היהודית ולא יודעים דבר על ההיסטוריה היהודית. אחרים לוקים בשנאה עצמית מרושעת וזקוקים לטיפול רוחני ונפשי.
המאבק להגנה על המסורת היהודית הקדושה נמשך גם היום במלחמה בהתבוללות, בחילוניות ובשנאה העצמית של היהודים. הנס של אורות חנוכה נותר סמל לניצחון הסופי של התורה בעניין זה.
לבסוף, המאבקים בין החשמונאים עצמם הובילו לבסוף לחורבן בית המקדש השני. השאיפה לכוח ותאוות בצע פיצלו את המשפחה, אח נלחם באחיו, ובארץ השתררה אווירה של חוסר סובלנות, של שנאה ושל חשד בזולת. זה הוביל לשנאה בלתי מוצדקת בין סיעות שונות בעם היהודי. באווירה זו של פילוג, קובלנות מתמידות, חוסר אמון הדדי ושנאה ראו חכמי התלמוד את הסיבה לחורבן בית שני.
הפיצול למפלגות קטנות בבחירות הקרובות בישראל מעורר בי אכזבה ודאגה, שכן הוא מוביל למילים מרושעות ולהאשמות בלתי-מוצדקות, ובוודאי מחליש את המרקם של החיים הציבוריים ואת הכוח ההרתעה שלנו מול האויב. מדוע איננו יכולים להסכים שלא להסכים בצורה תרבותית וברצינות, בלי כל ההכפשות הגדולות והאישיות - את זה איני מסוגל להבין.
אך מחנוכה אני למד שדברים יכולים להשתפר ושעזרה והשראה משמים תמיד קרובות. במובן זה, סיפור חנוכה הישן עודנו סיפור חדשני עם תובנות חדשות, מפני שהוא נוגע לעולמנו ולאתגרים שלנו היום.
