Printer Friendly
ימי התנ"ך
כיום אנחנו ניצבים מול משברים כה רבים עד שאיננו יודעים לאן לפנות או כיצד לתכנן את חיינו. המערכת הפיננסית העולמית קורסת לנגד עינינו. הביטחון הכלכלי, שבדרך כלל נחוץ לנו מאוד כדי שנחוש רווחה מסוימת, איננו קיים עוד בעבור מרביתנו. ישראל עומדת בפני חילופי שלטון שגם הם מוסיפים לחוסר הוודאות בדבר עתידנו. בארצות הברית עומד להיבחר נשיא חדש שיהיה עסוק מאוד בבעיות כבדות משקל שיעמדו בפניו. כל תהליכי השלום שאנשים מנסים לקדם במזרח התיכון לא השיגו את יעדם. העולם שבחוץ מפחיד מאוד, וגם העולם הפנימי שלנו משוסע, מפולג ועתיר מריבות. הבחירות הקרבות, צפויות להחמיר את הבעיה, לפחות זמנית. תאונות דרכים, התרסקויות מטוסים, דקירות ומקרי רצח הם לחם חוקם של העיתונים היומיים והדיווחים בתקשורת האלקטרונית. אין ספק שהמצב נראה קודר ועגום.
אך אם נצליח לראות את המצב הנוכחי במסגרת נוף רחב וממושך יותר, נראה שכל זה כבר מתואר לנו בתורה הקדושה. אנחנו חיים במעין שידור חוזר של תנאי החיים של אברהם אבינו ושרה אמנו. הפרשיות שאנו קוראים בתקופה זו מלמדות אותנו שאנחנו חיים בימי התנ"ך ושאנחנו, היהודים, צאצאיהם של אברהם ושרה, צריכים להתעלות על עצמנו ולהתמודד עם האתגרים.
אברהם ושרה נאלצים לעזוב את סביבתם הנוחה ולנדוד לארץ ישראל. בארץ ישראל שלטו אז שבטים כנעניים שהיו עוינים, עובדי אלילים וחסרי כל מוסר בהתנהגותם. העיר סדום, שבה אורח החיים המרושע הפך לשגרה מקובלת, השפיעה השפעה גדולה על הארץ. לתוך סביבה עוינת זו היה צורך להחדיר את רעיונות המונותיאיזם, החמלה, טוב הלב והדאגה לזולת. בנוסף היו שם מלחמות גדולות שהשתתפו בהן תשעה מלכים, מלחמות שהכניסו את האזור כולו לסכסוך שנמשך 26 שנה. (אפגניסטן, עירק, ישראל מול ארצות ערב?) הכלכלות שם קרסו בגלל בצורת קשה ורעב נורא שפקדו את האזור. אברהם חש נבגד כאשר אחיינו, דמו ובשרו, לוט, נטש אותו ובחר לעבור לסדום ולאמץ את אורחות חייה החטאים.
אברהם ושרה, שאז עוד לא היו מסוגלים להביא לעולם ילדים, הכניסו לביתם אישה זרה, את הגר, ולבסוף גם את בנה ישמעאל. כשאסונות וצרות פוקדים את אברהם בעולם וגם בתוך ביתו, היינו מצפים ממנו להחזיר את השרביט לקב"ה, כביכול, ולפרוש מהמשחק. על אף שאברהם ושרה נשלטים על ידי אירועים שאין להם שום שליטה עליהם, לכאורה, הם לא מהססים ולו לרגע בכל הנוגע לשליחותם וייעודם בחיים. בסופו של דבר, כנגד כל הסיכויים, הם מצליחים ומנצחים. המסר שלהם נשמע ומתקבל והופך לרעיון דומיננטי בהתקדמות התרבות האנושית בכל הדורות.
חכמי המדרש מדגישים שהסיפורים על האבות והאמהות ממשיכים להדריך אותנו גם בדורות מאוחרים יותר. בימים אלה של חרדה, חששות וקשיים אדירים, דרכם של אברהם ושרה על אומץ לבם ונחישותם היא הדרך שעלינו לעודד ולחקות. למעשה, אין לנו ברירה. המשימה שלנו היא לבנות את משפחותינו ובתינו. עלינו ליצור אווירה שבה התנאים הגשמיים והכספיים אינם היעדים העיקריים של קיומנו.
בימים תנ"כיים, כמו הימים האלה שאנחנו עוברים כעת, אין ספק שיש צורך בהתנהגות תנ"כית. יש צורך באידיאליזם, בהקרבה, באחדות לאומית, בנטישת אלילי השקר והאידיאולוגיות שהשחיתו אותנו במאתיים השנים האחרונות ובחידוש האמונה האיתנה שלנו באלקים, בעם ובמדינה. התורה איננה אמורה להיות ספר היסטוריה. זהו ספר על תולדות האנושות שמלמד אותנו את הדרך לערכים ולדפוסי התנהגות שרק הם יבטיחו לנו הצלחה וקיום כעם נבחר וכגוי קדוש. לפיכך ראוי שנקדיש תשומת לב מיוחדת לקריאת התורה בשבועות הקרובים. הפרשיות האלה לא מספרות לנו רק מה היה אלא גם מתארות לנו את מה שיש כעת וכיצד נוכל להתמודד עם המצב הנוכחי. אם נעשה כן, נחזק את הביטחון העצמי שנחוץ לנו כל כך להגשמת היעדים הגדולים שלנו שהם שלום, מוסר וביטחון אישי ולאומי.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
