Printer Friendly
הפיתוי שבכביש הפתוח
יצרני המכוניות אלופים במכירת כלי הרכב שלהם עם הבטחה שנוכל לנסוע ב"כביש הפתוח". כולנו מכירים את הפרסומות שמראות נהג מזגזג בכביש הפתוח בלי שום דאגה בעולם ונהנה מהחופש ומהניידות שהרכב מעניק לו, לכאורה. אבל אנחנו יודעים, בנבכי מוחנו ולבנו, שתשעים אחוז מהזמן הכביש הפתוח הוא אשליה.
נהיגה בעיר בכל מקום בעולם היא אימה מורטת עצבים. נהיגה בכבישים הבין-עירוניים היא לא פעם משעממת ולכן עלולה גם להיות מסוכנת מאד. נותרה מעט מאוד הנאה בנהיגה. היום מחירי הדלק ומחירי המכוניות רק מגבירים את החרדה וחוסר הנוחות שאנחנו חשים עם אותה מכונת מתכת שמתחילה לשלוט בחיינו. כמו בטכנולוגיות רבות שמקלות על חיינו היום, אנחנו לא יכולים לחיות איתה אך גם לא בלעדיה.
לא די בזיהום שהיא יוצרת ובהוצאה הכספית הגבוהה שהיא דורשת כדי שנשתכנע להתגבר על הפיתוי שבכביש הפתוח - כביש שקיים רק לעתים נדירות, אם בכלל. עם זה, תמיד יש בנו רצון למצוא כביש פתוח כזה, דרך מאושרת שנהגים אחרים לא מפריעים בה, שאין בה בורות במדרכה, רמזורים מרדנים ובנייה אינסופית. בגלל הרצון הפנימי העז שלנו לגלות את הכביש הפתוח המיתולוגי הזה ולנסוע בו, הרומן שלנו עם המכוניות נמשך באותה עוצמה בלי להביא עמו סיפוק.
הכללים והערכים של היהדות דומים לכללים ולמציאות בכביש. היהדות קובעת שאין דבר כזה כביש פתוח לגמרי. תמיד יהיו נהגים אחרים בכביש שישתמשו בנתיבי התנועה שלנו. אנחנו לא לבד בחיפוש אחר הכביש הפתוח. לכן עלינו להיות תמיד מוכנים להתחשב גם בזולת. היהדות מזהה את הטוב והרע כגורמים קבועים בחיים. יש נהגים טובים ונהגים רעים. אנחנו יכולים להניח בתחילה שהנהג שלידנו הוא נהג טוב, אבל אם הוא ממשיך להיצמד אלינו, לזגזג בין הנתיבים ולעקוף בצורה מסוכנת, תהיה זו החלטה נבונה להתרחק מהנהג הזה ולו רק מתוך הגנה עצמית.
גם בחיים יש חברים רעים, מכרים מרושעים, ציניקנים ואנשים שלעולם אינם עושים טוב. האדם החכם והאופטימי יתרחק מאנשים כאלה ומקבוצות כאלה. התנהלות מתגוננת בחיים היא אקסיומה כמו נהיגה מתגוננת בכביש. צריך תמיד לצפות מראש את הבעיות שעלולות להתעורר. אין מכונית או נהג שהם מושלמים. לפיכך חוכמה, זהירות וראייה היקפית מעולה חיוניים בחיים לא פחות מאשר בנהיגה.
התורה מצווה עלינו להתנהל בחיים בדרך הישר, ולא לעשות מעקפים שאינם נחוצים או לחפש קיצורי דרך שיובילו אותנו למבוי סתום. הנביא מזהיר אותנו שהצדיקים תמיד הולכים בדרך הישר, אבל הרשעים יפלו ממנה. אפילו הכביש הפתוח איננו באמת פתוח עד כדי כך.
כולנו יודעים שמהירות הורגת. אך הדחף להרוויח כמה דקות או אפילו שניות דוחף אנשים לנהוג במהירות מופרזת ולהסתכן. היהדות מזהירה אותנו להיזהר ממהירות גם בחיים. מתינות וסבלנות מאפיינים את חוכמת החיים היהודית. הניסיון להאיץ תהליכים היסטוריים, אירועים מובטחים ונבואות טובות לעתים קרובות מוביל לאסון ומשיג תוצאה הפוכה מהמקווה. ההיסטוריה היהודית מלאה שרידים של משיחיות שקר ואשליות של כביש פתוח. אלקים לבדו שולט בלוח הזמנים שלנו. הנביא אמר בשם ד': "בעיתה אחישנה" (את הגאולה וההצלחה).
כאן, בישראל, אנחנו רצים לעבר השלום. זה טבעי ורצוי, אך החלטות גורליות שמתקבלות בחיפזון ותחת לחצים עלולות להיות לנו לרועץ בסופו של דבר ולהרחיק אותנו עוד יותר מהשלום הנכסף.
במסכת אבות הזהירו אותנו חז"ל "הוו מתונים בדין". זאת עצה טובה כשנוהגים בכביש המהיר ובכל היבט אחר של החיים האישיים והלאומיים שלנו.
לבסוף, לא כל אדם צריך לנהוג. החברה דורשת מכל אדם רישיון תחילה. כך גם ביהדות. למדנות, רגישות למסורת והרבה מאוד חוכמה תורנית - כל אלה חיוניים לפני שאדם משמיע הצהרות ודעות על הדרך שבה יש לנהוג ב"מכונית" היהדות. גם אז הכביש הפתוח, לכאורה, איננו פתוח באמת כפי שהיינו רוצים בפוליטיקה הנוכחית ובתנאים החברתיים המקובלים היום.
הבה נשתדל לנהוג בזהירות ובמתינות בכל תחומי הקיום.
