Printer Friendly
חוסר ודאות
הדבר הוודאי היחיד בחיים הוא חוסר הוודאות, ולמרות זאת כולנו מתעבים את תחושת חוסר הוודאות. אנחנו מקדישים חלק נכבד מכספנו כדי לקבל ייעוץ מקצועי אשר אולי יבטיח את עתידנו הכלכלי, הבריאותי ועוד, והכול בניסיון ליצור ודאות לגבי העתיד. חוסר הוודאות מפחיד אותנו עד מאוד, אך החיים עצמם הם חוסר הוודאות אחד גדול.
היו לי כרטיסי טיסה לאמריקה לקראת הבר מצווה של הנכד שלי, כרטיסים שהזמנתי חודשים מראש, ותיאמתי באופן מושלם כך שהחלפת המטוסים באמריקה תהיה כזאת שלא אצטרך לטוס ביום שישי ושתהיה לי הזדמנות לנוח מעט בין הטיסות. אני כבר לא בן 25, כידוע, ואני צריך להכיר במציאות של גילי המתקדם. ובכן, 20 שעות לפני מועד הטיסה הודיעו לי מטעם חברת "אל-על" שהם שינו את מועד ההמראה לזמן כזה שלא יאפשר לי להספיק להגיע לטיסה שלי בתוך אמריקה ולבר מצווה בזמן. נבהלתי, אבל סוכן נסיעות מהימן הצליח להשיג לי טיסה מוקדמת יותר, וכך הצלחתי להגיע לבר מצווה.
אבל, אוף, מי צריך את חוסר הוודאות הזה ואת המתח הזה? אבל כאלה הם החיים. שום דבר איננו מתנהל כפי שתכננו או קיווינו. היכולת לאלתר ולהסתדר עם מה שיש חיונית לחיים, וההכרה בחוסר הוודאות וההתמודדות אתו הן סימן לבגרות ולבריאות נפשית טובה. מתברר שכך אלקים ברא את עולמו והאתגר שלנו הוא לחיות בעולם חסר ודאות זה בצורה חיובית ויהי אשר יהי.
ההיסטוריה היהודית היא היסטוריה של חוסר ודאות. חוויית הגלות וזרות היא דוגמה מובהקת לחיים של חוסר ודאות. אלפיים שנה חיו היהודים כשהם נתונים לחסדים ולגחמות המשתנות של מלכים, ממשלות וחברות. על אף שהיהודים והקהילות היהודיות בגולה עשו תוכניות לטווח הארוך והקימו מוסדות מרהיבים, בחומר וברוח, בארצות גלותם, המבנים האלה התבררו כארעיים בלבד בסופו של דבר. המשכילים במאה ה-19 לעגו ליהודים המסורתיים וטענו שהם עוסקים בעסקי אוויר, בדברים שאין להם שום בסיס או ודאות. הם ביקשו לתקן את המצב הזה באמצעות חילוניות, סוציאליזם, קומוניזם או ציונות חילונית. הם היו בטוחים שחוסר הוודאות של הקיום היהודי יכול להשתנות ולהפוך למצב של ודאות אם נאמץ פרוגרמות או אידיאולוגיות כאלה.
אך הביטחון הזה התגלה כשקר ואשליה. אירופה, שנראתה יציבה ושלווה אחרי תקופת נפוליאון וברוב המאה ה-19, התפוצצה בשתי מלחמות הרסניות להחריד במאה ה-20, מלחמות שהשמידו אימפריות, שינו גבולות, הקימו מדינות, פירקו מדינות והשמידו את האוכלוסייה היהודית באירופה. הרי לכם חוסר ודאות כפול ומכופל! ומה שאירוני ומפחיד בכל זה הוא העובדה שאיש לא צפה את האירועים האלה.
החיים תמיד מפתיעים אותנו. הם משבשים את כל השאיפות ואת כל התוכניות שהכנו בקפדנות. בסופו של דבר, אנחנו נאלצים להתמודד עם המציאות של החיים ולא עם הוודאות הדמיונית שלנו.
ודאות אחת שהציונות החילונית ניסתה לקדם הייתה הקביעה שהאנטישמיות תיעלם מן העולם ושהיהודים ישיגו ביטחון באמצעות הקמת מדינה יהודית. באורח פלא, כנגד כל הסיכויים ובמחיר יקר של הקרבה ושכול קמה המדינה היהודית, התחזקה והגיעה להישגים מרשימים. עם זאת, כל ההבטחות לוודאות שהמדינה תביא לנו לא התגשמו. האנטישמיות היא תעשייה משגשגת בכל העולם. מדינת ישראל, שלא באשמתה, אפילו החריפה במידה מסוימת את הבעיה הזאת בעולם (ולדאבון הלב, אפילו בקרב חלק מהיהודים) שיכול היום להרשות לעצמו להיות אנטי-ישראלי ובו-בזמן לטעון שאין לדבריו או למעשיו שום קשר לאנטישמיות.
זכינו והיום יותר מחמישה וחצי מיליון יהודים מרוכזים במדינת ישראל. בשטח אדמה קטן הרבה יותר מזו שבו שכנה יהדות מזרח אירופה. אויבינו מדברים על השמדתנו ללא הפוגה, ולכן גם הביטחון שלנו איננו דבר ודאי על אף שאנחנו מאמינים שבעזרת השם ועם הצבא והמשאבים שיש לרשותנו נוכל להתגונן. כולנו מבינים כעת שאנחנו ניצבים בפני עתיד לא ברור. העובדה שאיננו משלים את עצמנו בוודאות דמיונית היא צעד בכיוון הנכון, צעד לעבר היכולת לחיות ולהצליח בעולם נטול כל ודאות.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
היו לי כרטיסי טיסה לאמריקה לקראת הבר מצווה של הנכד שלי, כרטיסים שהזמנתי חודשים מראש, ותיאמתי באופן מושלם כך שהחלפת המטוסים באמריקה תהיה כזאת שלא אצטרך לטוס ביום שישי ושתהיה לי הזדמנות לנוח מעט בין הטיסות. אני כבר לא בן 25, כידוע, ואני צריך להכיר במציאות של גילי המתקדם. ובכן, 20 שעות לפני מועד הטיסה הודיעו לי מטעם חברת "אל-על" שהם שינו את מועד ההמראה לזמן כזה שלא יאפשר לי להספיק להגיע לטיסה שלי בתוך אמריקה ולבר מצווה בזמן. נבהלתי, אבל סוכן נסיעות מהימן הצליח להשיג לי טיסה מוקדמת יותר, וכך הצלחתי להגיע לבר מצווה.
אבל, אוף, מי צריך את חוסר הוודאות הזה ואת המתח הזה? אבל כאלה הם החיים. שום דבר איננו מתנהל כפי שתכננו או קיווינו. היכולת לאלתר ולהסתדר עם מה שיש חיונית לחיים, וההכרה בחוסר הוודאות וההתמודדות אתו הן סימן לבגרות ולבריאות נפשית טובה. מתברר שכך אלקים ברא את עולמו והאתגר שלנו הוא לחיות בעולם חסר ודאות זה בצורה חיובית ויהי אשר יהי.
ההיסטוריה היהודית היא היסטוריה של חוסר ודאות. חוויית הגלות וזרות היא דוגמה מובהקת לחיים של חוסר ודאות. אלפיים שנה חיו היהודים כשהם נתונים לחסדים ולגחמות המשתנות של מלכים, ממשלות וחברות. על אף שהיהודים והקהילות היהודיות בגולה עשו תוכניות לטווח הארוך והקימו מוסדות מרהיבים, בחומר וברוח, בארצות גלותם, המבנים האלה התבררו כארעיים בלבד בסופו של דבר. המשכילים במאה ה-19 לעגו ליהודים המסורתיים וטענו שהם עוסקים בעסקי אוויר, בדברים שאין להם שום בסיס או ודאות. הם ביקשו לתקן את המצב הזה באמצעות חילוניות, סוציאליזם, קומוניזם או ציונות חילונית. הם היו בטוחים שחוסר הוודאות של הקיום היהודי יכול להשתנות ולהפוך למצב של ודאות אם נאמץ פרוגרמות או אידיאולוגיות כאלה.
אך הביטחון הזה התגלה כשקר ואשליה. אירופה, שנראתה יציבה ושלווה אחרי תקופת נפוליאון וברוב המאה ה-19, התפוצצה בשתי מלחמות הרסניות להחריד במאה ה-20, מלחמות שהשמידו אימפריות, שינו גבולות, הקימו מדינות, פירקו מדינות והשמידו את האוכלוסייה היהודית באירופה. הרי לכם חוסר ודאות כפול ומכופל! ומה שאירוני ומפחיד בכל זה הוא העובדה שאיש לא צפה את האירועים האלה.
החיים תמיד מפתיעים אותנו. הם משבשים את כל השאיפות ואת כל התוכניות שהכנו בקפדנות. בסופו של דבר, אנחנו נאלצים להתמודד עם המציאות של החיים ולא עם הוודאות הדמיונית שלנו.
ודאות אחת שהציונות החילונית ניסתה לקדם הייתה הקביעה שהאנטישמיות תיעלם מן העולם ושהיהודים ישיגו ביטחון באמצעות הקמת מדינה יהודית. באורח פלא, כנגד כל הסיכויים ובמחיר יקר של הקרבה ושכול קמה המדינה היהודית, התחזקה והגיעה להישגים מרשימים. עם זאת, כל ההבטחות לוודאות שהמדינה תביא לנו לא התגשמו. האנטישמיות היא תעשייה משגשגת בכל העולם. מדינת ישראל, שלא באשמתה, אפילו החריפה במידה מסוימת את הבעיה הזאת בעולם (ולדאבון הלב, אפילו בקרב חלק מהיהודים) שיכול היום להרשות לעצמו להיות אנטי-ישראלי ובו-בזמן לטעון שאין לדבריו או למעשיו שום קשר לאנטישמיות.
זכינו והיום יותר מחמישה וחצי מיליון יהודים מרוכזים במדינת ישראל. בשטח אדמה קטן הרבה יותר מזו שבו שכנה יהדות מזרח אירופה. אויבינו מדברים על השמדתנו ללא הפוגה, ולכן גם הביטחון שלנו איננו דבר ודאי על אף שאנחנו מאמינים שבעזרת השם ועם הצבא והמשאבים שיש לרשותנו נוכל להתגונן. כולנו מבינים כעת שאנחנו ניצבים בפני עתיד לא ברור. העובדה שאיננו משלים את עצמנו בוודאות דמיונית היא צעד בכיוון הנכון, צעד לעבר היכולת לחיות ולהצליח בעולם נטול כל ודאות.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
