Printer Friendly
דורות
לדורות במשפחה תמיד היה תפקיד מרכזי בחיים היהודיים. אנחנו מצווים לפרות ולרבות, ליצור דורות, בין אם באמצעות ילדים ביולוגיים ממש, תלמידים, יצירות ותרומות או זיכרונות שמוסיפים להתקיים בזכות חברים ועמיתים. למעשה, אנחנו רואים את עצמנו בעיקר דרך דורות העבר והעתיד שלנו, ההתנהגות וההישגים שלהם.
חכמת שלמה המלך מלמדת אותנו ש"דור הולך ודור בא, והארץ לעולם עומדת". המשימה של בניית העולם באופן גשמי, רוחני וחברתי לעולם אינה נשלמת. זה אתגר מרכזי לכל הדורות בכל הזמנים. זה אתגר מתמיד שמאתגר אותנו בקיומנו היומיומי ומציג לנו תביעות בלתי מתפשרות. כל זה התבהר לי היטב השבוע בטקס ברית המילה לנין החדש שלי. הקב"ה ברך אותי וזכיתי לראות דור רביעי שלי בעולל הנאה (אלא מה?) והמצווח הזה. אני חושב על אבי ועל סבי, על אמי וכל קרובי המשפחה שלי מהדורות הקודמים כשאני רואה את הנין שלי.
אני נזכר במה שהמורה שלי בישיבה נהג לומר לי לפני 60 שנה כמעט. "אם סבא וסבתא שלך והנכדים שלך גאים בך ובהישגיך במידה שווה, סביר להניח שאתה בסדר". דורות קודמים דורשים מאתנו דין וחשבון - אם נרצה בך ואם לאו. כשראיתי את הנין שלי תהיתי מה תהיה דעתו עליי. אנחנו נותנים דין וחשבון גם לדורות הבאים אחרינו. כולנו מתפללים שיאהבו אותנו ויזכרו אותנו לטוב, אבל פסק הדין של העתיד ושל העבר איננו ברור לנו עכשיו, ולכן אנחנו יכולים רק לעשות כמיטב יכולתנו, לדבוק במסורת ובתורה ולקוות שהעתיד ייטיב עמנו.
יש מסורת של מרד ביחסים בין כל דור לדורות שבאו לפניו. החיים היהודיים במזרח אירופה של עד לפני מאה שנה היו חממה למרד נעורים בנורמות ובמבנים שהיו קיימים אז בחברה היהודית.
החילוניות, ההתבוללות, האדישות לרוח היהדות שמאפיינות חלק כה גדול מהחברה היהודית היום הן תוצר של השבירה הזאת ברצף הדורות. השואה הייתה כמובן עוד שחיקה גדולה וטרגית בקשר בין הדורות בעולם היהודי. אם בכוונה תחילה ואם מרשלנות, לרוב היהודים היום אין קשר דורי, קשר שנחוץ כל כך לקיום היהודי ולאורח חיים יהודי בעל משמעות. לא רק הדורות הקודמים נעדרים אלא גם הדורות הבאים. נישואי תערובת, תמיכה ביחסים הומוסקסואליים, מספרים הולכים וקטנים של ילדים יהודים, הפלות במספרים גדולים - כל הדברים האלה מצמצמים את התקווה לדורות עתידיים של יהודים.
הפרעות כאלה במשפחה היהודית ובדורות העם היהודי הן אסון גם לפרט וגם לעם ישראל בכלל. לא נוכל לקיים יהדות בלי יהודים. הנין הקטן שזכיתי להחזיק בידיי השבוע הוא בעצם הצבעת אמון בעתיד היהודי ובנצח ישראל. אחד הנתונים המדהימים שבולטים לעין כשקוראים על השנים שמיד אחרי השואה הוא המספר הגדול של התינוקות שנולדו לניצולים בשלוש השנים שלאחר השואה. יצירה של דורות יהודיים בתקופה של תנאים אנושיים קשים ביותר ואחריה היא עדות עילאית לכושר ההתאוששות של העם היהודי ולנצחיותו.
ברור שאי אפשר לדון דורות רק על סמך כמות ומספר. בחיים היהודיים לפרט תמיד יש מקום חשוב. אפילו כאשר אדם זוכה לראות דורות, גם קודמים וגם באים, עתידו של העם היהודי תלוי בפרט, באדם עצמו. כל אחד צריך לתרום לפי כישוריו ויכולתו. כל אחד צריך לחוש שמוטלת עליו אחריות ולא לסמוך על הייחוס שלו או על ההישגים העתידיים של נכדיו או ניניו. בסופו של דבר, כל אדם נדון על התנהגותו שלו על מעשיו שלו. הדורות חשובים, אבל הם לא מבטיחים הצלחה או הישגים. תמיד יש ליחיד אותו הכוח לבחור את מסלול חייו. אדם יכול, כמובן, להיות מושפע מתפיסת הדורות שהצגתי כאן, אבל זה רק אחד הגורמים שמשפיעים עליו.
אני מתפלל, יחד אתכם, שהדורות הבאים יהיו בריאים, מוצלחים ושומרי מצוות, אבל הם יצטרכו להרוויח את ההישגים האלה, כפי שכולנו צריכים לעשות. מי ייתן ונהיה כולנו דורות של יהודים טובים וישרים באמת.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
חכמת שלמה המלך מלמדת אותנו ש"דור הולך ודור בא, והארץ לעולם עומדת". המשימה של בניית העולם באופן גשמי, רוחני וחברתי לעולם אינה נשלמת. זה אתגר מרכזי לכל הדורות בכל הזמנים. זה אתגר מתמיד שמאתגר אותנו בקיומנו היומיומי ומציג לנו תביעות בלתי מתפשרות. כל זה התבהר לי היטב השבוע בטקס ברית המילה לנין החדש שלי. הקב"ה ברך אותי וזכיתי לראות דור רביעי שלי בעולל הנאה (אלא מה?) והמצווח הזה. אני חושב על אבי ועל סבי, על אמי וכל קרובי המשפחה שלי מהדורות הקודמים כשאני רואה את הנין שלי.
אני נזכר במה שהמורה שלי בישיבה נהג לומר לי לפני 60 שנה כמעט. "אם סבא וסבתא שלך והנכדים שלך גאים בך ובהישגיך במידה שווה, סביר להניח שאתה בסדר". דורות קודמים דורשים מאתנו דין וחשבון - אם נרצה בך ואם לאו. כשראיתי את הנין שלי תהיתי מה תהיה דעתו עליי. אנחנו נותנים דין וחשבון גם לדורות הבאים אחרינו. כולנו מתפללים שיאהבו אותנו ויזכרו אותנו לטוב, אבל פסק הדין של העתיד ושל העבר איננו ברור לנו עכשיו, ולכן אנחנו יכולים רק לעשות כמיטב יכולתנו, לדבוק במסורת ובתורה ולקוות שהעתיד ייטיב עמנו.
יש מסורת של מרד ביחסים בין כל דור לדורות שבאו לפניו. החיים היהודיים במזרח אירופה של עד לפני מאה שנה היו חממה למרד נעורים בנורמות ובמבנים שהיו קיימים אז בחברה היהודית.
החילוניות, ההתבוללות, האדישות לרוח היהדות שמאפיינות חלק כה גדול מהחברה היהודית היום הן תוצר של השבירה הזאת ברצף הדורות. השואה הייתה כמובן עוד שחיקה גדולה וטרגית בקשר בין הדורות בעולם היהודי. אם בכוונה תחילה ואם מרשלנות, לרוב היהודים היום אין קשר דורי, קשר שנחוץ כל כך לקיום היהודי ולאורח חיים יהודי בעל משמעות. לא רק הדורות הקודמים נעדרים אלא גם הדורות הבאים. נישואי תערובת, תמיכה ביחסים הומוסקסואליים, מספרים הולכים וקטנים של ילדים יהודים, הפלות במספרים גדולים - כל הדברים האלה מצמצמים את התקווה לדורות עתידיים של יהודים.
הפרעות כאלה במשפחה היהודית ובדורות העם היהודי הן אסון גם לפרט וגם לעם ישראל בכלל. לא נוכל לקיים יהדות בלי יהודים. הנין הקטן שזכיתי להחזיק בידיי השבוע הוא בעצם הצבעת אמון בעתיד היהודי ובנצח ישראל. אחד הנתונים המדהימים שבולטים לעין כשקוראים על השנים שמיד אחרי השואה הוא המספר הגדול של התינוקות שנולדו לניצולים בשלוש השנים שלאחר השואה. יצירה של דורות יהודיים בתקופה של תנאים אנושיים קשים ביותר ואחריה היא עדות עילאית לכושר ההתאוששות של העם היהודי ולנצחיותו.
ברור שאי אפשר לדון דורות רק על סמך כמות ומספר. בחיים היהודיים לפרט תמיד יש מקום חשוב. אפילו כאשר אדם זוכה לראות דורות, גם קודמים וגם באים, עתידו של העם היהודי תלוי בפרט, באדם עצמו. כל אחד צריך לתרום לפי כישוריו ויכולתו. כל אחד צריך לחוש שמוטלת עליו אחריות ולא לסמוך על הייחוס שלו או על ההישגים העתידיים של נכדיו או ניניו. בסופו של דבר, כל אדם נדון על התנהגותו שלו על מעשיו שלו. הדורות חשובים, אבל הם לא מבטיחים הצלחה או הישגים. תמיד יש ליחיד אותו הכוח לבחור את מסלול חייו. אדם יכול, כמובן, להיות מושפע מתפיסת הדורות שהצגתי כאן, אבל זה רק אחד הגורמים שמשפיעים עליו.
אני מתפלל, יחד אתכם, שהדורות הבאים יהיו בריאים, מוצלחים ושומרי מצוות, אבל הם יצטרכו להרוויח את ההישגים האלה, כפי שכולנו צריכים לעשות. מי ייתן ונהיה כולנו דורות של יהודים טובים וישרים באמת.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
