מעט רכילות, "מתיחה" קלה של האמת, השגת רווח כספי בפעילות עסקית מחוכמת – כל אלה רק מחושים קלים לעמקי נשמתנו ולמצפוננו הקולקטיבי. אז מה הסיפור? מדוע התורה וחז"ל מדברים שוב ושוב על עניינים פעוטים כשהם לכאורה חסרי חשיבות בתמונה הקוסמית הגדולה של הדברים? היה צורך בכאב שיניים, כאב קל ועמום, כדי להזכיר לי שנשמתי מגיבה למחושים קלים באותה הדרך שגופי מגיב.

אנחנו בנויים כך שאפילו בכאב קל צריך לטפל כראוי ובזמן. ולא, היכולת שלנו לתפקד בצורה תקינה ויעילה פוחתת במידה ניכרת. זה נכון גם לגבי הנשמה. כל החטאים הקטנים מצטברים וגורמים לנשמה שלנו ולרווחה הרוחנית שלנו כאב מתמשך, כאב שאם לא יטופל כראוי יגרום לדיכאון רגשי ורוחני ולצער עז.

יש שתי דרכים לטפל במחושים קלים. דרך אחת היא ללכת לרופא, או לרופא השיניים, ולגלות את שורש (סליחה על משחק המילים) הבעיה. השיטה הזאת כרוכה בטרחה ולעתים גם בהוצאות כספיות ובבזבוז זמן ומאמץ. משום כך רוב בני האדם אינם ממהרים לעשות זאת מיד עם תחילת הכאב או המחוש. תחת זאת רוב האנשים בוחרים בדרך השנייה, הקלה והזולה יותר, להתמודד עם כאבים - הם בולעים משככי כאבים שיביאו הקלה זמנית מהתסמינים, אך לא פיתרון של קבע לבעיה. אנחנו מקווים שנוכל להעלים את הבעיה בכוח הרצון, כפי שקרה לכאב השיניים שלי, אבל ברוב המקרים זאת לא התוצאה הצפויה או הסבירה.

אותו הדבר נכון לגבי מחושים שפוגעים בנשמתנו. חודש אלול קורא לנו שלא לחפש פתרונות בזק המסתירים את טיבה האמיתי של הבעיה. הוא חודש של ריפוי, של פשפוש בנבכי האופי והנפש ושל התמודדות עם הסיבות העמוקות ולא רק עם התסמינים החיצוניים. זה דבר שדורש מאמץ ומתיש מאוד מבחינה רגשית ופסיכולוגית. זה דורש חשבון נפש, שהוא, לא פעם, כואב וקשה לא פחות מהכאב הנפשי המקורי. אך המאמץ הזה חיוני אם אנחנו רוצים לחסוך מעצמנו כאבים ומחושים רוחניים חוזרים ונשנים.

שבת שלום,

הרב דוב בערל וויין